הלכה על יהושע 1:1

בְּסֻכּוֹת בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים הָרִאשׁוֹנִים קוֹרִין בְּפָרָשַׁת הַמּוֹעֲדוֹת שֶׁהִיא (ויקרא כב כז) ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז״ וְגוֹ׳‎ וּמַפְטִירִין בְּיוֹם רִאשׁוֹן (זכריה יד א) ״הִנֵּה יוֹם בָּא לַיְיָ׳‎״. וּבְיוֹם שֵׁנִי (מלכים א ח ב) ״וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה״. וּבְיוֹם טוֹב אַחֲרוֹן קוֹרִין (דברים טו יט) ״כָּל הַבְּכוֹר״ וּמַפְטִירִין (מלכים א ח נד) ״וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה״. וּלְמָחָר קוֹרִין (דברים לג א) ״וְזֹאת הַבְּרָכָה״ וּמַפְטִירִין (מלכים א ח כב) ״וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה״. וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּפְטִירִין (יהושע א א) ״וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה״. וּבִשְׁאָר יְמוֹת הֶחָג קוֹרִין בְּקָרְבְּנוֹת הֶחָג:

שפה.
יום תשיעי ספק שמיני קורין וזאת הברכה. כדי לסמוך שמחת התורה. שזכו לסיימה לשמחת החג. שכן נכפלה שמחה במקרא בשמיני עצרת. לפי ששמחת החג מרובה. ועוד כדי לסמוך ברכת המלך לברכת משה. שביום טוב האחרון היתה ברכת המלך כמו שאמרו חכמים שהוא חלוק מן החג שזקוק לברכה בפני עצמה. וקרית עניין החג הקדמנוהו כבר מיום ראשון של שמיני עצרת לפי שהוא עיקר. והמפטיר קורא כדרך שקרא אתמול. ביום השמיני: בפנחס. ומפטיר במלכים. ויעמוד שלמה (שם א ח). ואף הוא כדי לסמוך ברכת משה לברכת שלמה שבירך להק' ולישראל. כמו שמסיים בעניין היום ויהי ככלות. ובדין הוא לסיים העיניין היום אם לא מפני שקרינוהו כבר אתמול: ויש שמפטירין ויהי אחרי מות משה (יהושע א׳:א׳). וטועים הן. שכך פירשו חכמים בפר' בני העיר. ויעמוד שלמה. עד י"י אלהים: ואני מצאתי בספרים ישנים ויהי אחרי מות משה. וכן מצאתי בהלכות הגאון רב אלפסי זצ"ל: למוסף כיום אתמול כי יעבר:

שחרית מוציאין שלשה ספרים וקורין באחד מוזאת הברכה עד סוף התורה ובשני בראשית עד אשר ברא אלהים לעשות ובשלישי ביום השמיני עצרת ומפטיר ויהי אחרי מות משה ובמקום שעושים שני ימים טובים אין מוציאין ביום הראשון אלא שני ספרים וקורים באחד חמשה בפרשת ראה מכל הבכור ואם הוא שבת קורים שבעה ומתחילין עשר תעשר והמפטיר קורא בשני ביום השמיני עצרת ומפטיר במלכים ויהי ככלות שלמה ומחזיר הספרים ואומר קדיש ומכריז משיב הרוח ומוריד הגשם :