ישעיהו 59:20 הלכה: משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים, ערוך השולחן ושולחן ערוך, אורח חיים

וְאַחַר שֶׁיַּשְׁלִים כָּל הַתְּפִלָּה יֵשֵׁב וְיִפּל עַל פָּנָיו וְיִטֶּה מְעַט הוּא וְכָל הַצִּבּוּר וְיִתְחַנֵּן וְהוּא נוֹפֵל. וְיֵשֵׁב וְיַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ הוּא וּשְׁאָר הָעָם וּמִתְחַנֵּן מְעַט בְּקוֹל רָם מְיֻשָּׁב. וְאַחַר כָּךְ יַעֲמֹד שְׁלִיחַ צִבּוּר לְבַדּוֹ וְאוֹמֵר קַדִּישׁ פַּעַם שְׁנִיָּה וְהֵם עוֹנִים כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹנִין בַּתְּחִלָּה. וְאוֹמֵר (תהילים עח לח) ״וְהוּא רַחוּם״ וְכוּ׳‎ (תהילים קמה א) ״תְּהִלָּה״ וְכוּ׳‎. הוּא עוֹמֵד וְהֵם יוֹשְׁבִים וְהֵם קוֹרְאִים עִמּוֹ. וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר (ישעיה נט כ) ״וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל״ וְכוּ׳‎ (ישעיה נט כא) ״וַאֲנִי זֹאת״ וְכוּ׳‎ (תהילים כב ד) ״וְאַתָּה קָדוֹשׁ״ (ישעיה ו ג) ״וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ״ וְגוֹמֵר הַקְּדֻשָּׁה וְהֵם עוֹנִין (ישעיה ו ג) ״קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ״ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא הַקְּדֻשָּׁה תַּרְגּוּם וְאוֹמֵר (יחזקאל ג יב) ״וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ״ וְכוּ׳‎ וְקוֹרֵא אוֹתוֹ תַּרְגּוּם וְאוֹמֵר (שמות טו יח) ״יְיָ׳‎ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד״ וְקוֹרְאֵהוּ תַּרְגּוּם כְּדֵי לְהָבִין הָעָם:

מצות עשה לשוב כל איש מחטאיו. וכל משנה תורה, וכן כל הנביאים, הזהירו על התשובה. ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד נגאלין, שנאמר (דברים ל א-ג): "והיה כי יבואו עליך כל הדברים… ושבת עד ד' אלקיך ושב ד' אלקיך את שבותך וריחמך" (רמב"ם פרק שביעי מהלכות תשובה). וגדולה תשובה שמקרבת את הגאולה, שנאמר (ישעיה נט כ): "ובא לציון גואל, ולשבי פשע ביעקב". מה טעם "ובא לציון גואל"? משום "ולשבי פשע ביעקב" (יומא פו ב). וגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, שנאמר (הושע יד ב): "שובה ישראל עד ד' אלקיך" (שם). וגדולה תשובה שזדונות נעשו לו כשגגות כששב מיראה, ונעשו כזכיות כששב מאהבה (שם).

סדר תפלת מנחה ובו ד סעיפים:
למנחה אומר אשרי ובא לציון ואין אומרים ואני תפלתי אפילו אם חל להיו' בשב': הגה ואין אנו נוהגין לומר אשרי ובא לציון קודם מנחה רק קודם נעילה וכן כתבו קצת רבוותא (מרדכי והגהות מיימוני ס"ס אהבה וסוף הלכות יו"כ וכל בו ומנהגים) ואין אומרים אין כאלהינו ביו"כ (מנהגים):