פתיל תכלת
אולם התוס' ז"ל, נראה שהיה דחיק להו למיגרס הכי, דמאי שייטיה דארץ העמים באמצע ארץ ישראל בין יהודה וגליל, מאחר שכבשו כל ארץ ישראל, מהיכא תיתי שיהיה ארץ העמים באמצע ארץ ישראל, והגם שמצינו בקרא, שהניחו הרבה מהעמים ולא הורישם, כדכתיב (שופטים א׳:כ׳-כ״א) כי לא להוריש את יושבי העמק וגו' ואת היבוסי יושבי ירושלים לא הורישו בני בנימין וגו' ולא הוריש מנשה את בית שאן וגו' ועוד הרבה מקראות כאלו יעו"ש, היינו שלא הורישם, אלא הניחם למס עובד ויושבים ביניהם, אבל ודאי נתכבשו ונתקדשו בקדושת ארץ ישראל, כדמוכח להדיא בש"ס מס' חולין (ז.), דפריך ומי איכא למ"ד דבית שאן לאו מארץ ישראל היא, והכתיב (שופטים א׳:כ״ז) לא הוריש מנשה את בית שאן ובנותיה את תענך ובנותיה כו' יעו"ש, הרי דפסיקא להו להש"ס, דכל הנהו דכתיב בהו לא הוריש, נתכבש ונתקדש בקדושת ארץ ישראל, כי פי' לא הוריש, הוא שהניחם למס עובד, וכיון שמעלין מס, כמי שנתכבשו דמי, כדאמרינן בירושלמי מס' דמאי (פ"ב ה"א) מעלי מסין כמי שנתכבשו יעו"ש, וא"כ מהיכן תהיה ארץ העמים באמצע ארץ ישראל שלא נתקדש בקדושת ארץ ישראל, ולהכי ניחא להו טפי למיגרס מפני שרצועה של כותים מפסקת ביניהן, שהכותים ידוע שנתישבו בארץ ישראל, ויש לומר שנתישבו בין יהודה והגליל: