נחמיה 2:20 הלכה: משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין, משנה תורה, הלכות שקלים ומשנה תורה, הלכות מתנות עניים

עַכּוּ''ם שֶׁאָמַר דָּמַי עָלַי אוֹ דְּמֵי פְּלוֹנִי עָלַי נוֹתֵן כְּפִי נִדְרוֹ וְאֵינוֹ נוֹפֵל לַלִּשְׁכָּה שֶׁאֵין מְקַבְּלִין מִן הָעַכּוּ''ם נְדָבָה אוֹ נֵדֶר לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת אוֹ בֶּדֶק יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ד ג) "לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת" וְגוֹ'. וְנֶאֱמַר (נחמיה ב כ) "וְלָכֶם אֵין חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן בִּירוּשָׁלָיִם":

כֶּבֶשׁ הָיוּ בּוֹנִין מֵהַר הַבַּיִת לְהַר הַמִּשְׁחָה שֶׁעָלָיו מוֹצִיאִין פָּרָה אֲדֻמָּה. וְכֶבֶשׁ שֶׁמּוֹצִיאִין עָלָיו שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. וּשְׁנֵיהֶם נַעֲשִׂין מִשְּׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה. וְכֵן מִזְבַּח הָעוֹלָה וְהַהֵיכָל וְהָעֲזָרוֹת נַעֲשִׂין מִשְּׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה. אַמַּת הַמַּיִם שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם וְכָל מִגְדְּלוֹתֶיהָ וְכָל צָרְכֵי הָעִיר בָּאִין מִשְּׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה. וְעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁהִתְנַדֵּב מָעוֹת לַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אוֹ לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם בְּחִנָּם אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ וַאֲפִלּוּ גֵּר תּוֹשָׁב. שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ד ג) "לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת" וְגוֹ' וְנֶאֱמַר (נחמיה ב כ) "וְלָכֶם אֵין חֵלֶק" וְגוֹ':

עַכּוּ''ם שֶׁהִתְנַדֵּב לְבֶדֶק הַבַּיִת אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ לְכַתְּחִלָּה. וְאִם לָקְחוּ מִמֶּנּוּ אֵין מַחְזִירִין לוֹ. הָיָה הַדָּבָר מְסֻיָּם כְּגוֹן קוֹרָה אוֹ אֶבֶן מַחְזִירִין לוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לָהֶן דָּבָר מְסֻיָּם בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ד ג) "לֹא לָכֶם וָלָנוּ" וְגוֹ'. אֲבָל לְבֵית הַכְּנֶסֶת מְקַבְּלִין מֵהֶן לְכַתְּחִלָּה. וְהוּא שֶׁיֹּאמַר כְּדַעַת יִשְׂרָאֵל הִפְרַשְׁתִּי. וְאִם לֹא אָמַר טָעוּן גְּנִיזָה שֶׁמָּא לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. וְאֵין מְקַבְּלִים מֵהֶם לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם וְלֹא לְאַמַּת הַמַּיִם שֶׁבָּהּ שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ב כ) "וְלָכֶם אֵין חֵלֶק וְזִכָּרוֹן בִּירוּשָׁלָיִם":