וַתִּפָּקַ֙חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת׃
לקט יושר
תאנה, רומז לג"ע כמ"ד פרי שאכל אדם הראשון תאנה היה, שנאמ' (בראשית)1 ברכות ל"ה ע"א. ויתפרו עלי תאנה. והרוצה להיות זוכה לתענוג ג"ע יתענג בשבת. וע"כ נמשל תענוגי שבת לתאנה, לפי שהיא דומה בבישולה שאינה מתבשלת פירותיה כלם בב"א, אלא היום מעט ולמחר מעט. כעין זה צריכין לעשות צרכי שבת, ולתקן תענוגיו שילך כ"פ לשוק בע"ש לקנות צרכי שבת, שזהו נכון יותר מלקנות בב"א, כל הצורך לשבת. משום שכשהוא מרבה לקנות הרבה פעמים, הוא קונה ומרבה יותר בתענוגים, או שמא ימצא בפ"א דבר שהוא מתענג בו יותר, אז שכרו הרבה מאד. וע"כ אמרו רז"ל שהשבת מעין עוה"ב, וע"כ המרבה להתענג בשבת יזכה להתענג בג"ע.