ימיטו [יִמּ֥וֹטוּ] עֲלֵיהֶ֗ם גֶּֽחָ֫לִ֥ים בָּאֵ֥שׁ יַפִּלֵ֑ם בְּ֝מַהֲמֹר֗וֹת בַּֽל־יָקֽוּמוּ׃
שולחן ערוך, יורה דעה
מָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין לִקְבֹּר בְּמַהֲמוֹרוֹת (פי' בְּשׁוּחוֹת עֲמֻקוֹת מִן בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל יָקוּמוּ (תְּהִלִּים קמ, יא) ) בְּלא אָרוֹן, עַד שֶׁיִּתְעַכֵּל הַבָּשָׂר, וְאַחַר כָּךְ מְלַקְּטִין הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בְּאָרוֹן, מֻתָּר.