תהילים קמט:ה הלכה: סידור רש"י וספר חסידים

אמר ר' יהושע בן לוי אע"פ שקרא אדם קרית שמע בבית הכנסת מצוה לקרותה על מיטתו. אמר ר' יוסי מאי קרא רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם [ודומו סלה] (תהלים ד' ה'). אמר רב נחמן אם תלמיד חכם הוא אינו צריך. אמר ר' אבין אף תלמיד חכם צריך למימר האי קרא (כי) בידך אפקיד רוחי וגו' (שם ל"א ו'). אמר ר' אלעזר כל הקורא קרית שמע על מיטתו, כאילו אוחז חרב של שתי פיפיות בידו, מאי משמע אמר מר זוטרא ואי תימא רב אשי מרישא דעינינא כתיב יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם (שם קמ"ט ה') [וכתיב בתריה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם (שם ו')]. ואי אישתלי ולא קרי קרית שמע באורתא קרי עד עמודא דיממא. תנן רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. ואמר [רב יהודה אמר] שמואל הלכה כרבן גמליאל:

כתיב (ישעיהו נו ה) ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת כתיב להם וכתיב לו לפי שדבר יד ושם טוב יש שזוכה לשני עולמות יש צדיקים שהם עשו יחדיו זכיות כגון חברים שמיעצים יחדיו לעשות המצות או לומדים יחדיו לפני הכבוד שנאמר (תהלים קמט ה) יעלזו חסידים בכבוד ונגד זקניו כבוד ויש צדיק שזוכה לעולם לשם אבל רוב צדיקים שגזרו למעלה שיזכרו שמו על שם תמותו ופעמים לוקה בזרע זכרים כדי שלא יהא הנאה כפלים ולמעט מזכיותיו לכך חכמים הראשונים לא היו כותבים ספריהם בשמם ולא היו מניחים לכתוב שמם על ספריהם כגון מי שחבר תורת כהנים מכילתא וברייתות ומדרשים ואגדות ותקוני עולם כגון מסכת סופרים לא כתבו בספריהם אני פלוני בר פלוני כתבתי וחברתי זה ספר כדי שלא יהנה מהעולם הזה ויפגום שכרו לעולם הבא או היו ממעטים לו בעולם הזה זרעו ושם טוב מזרעו כנגד הנאה שנהנה בעולם הזה שקבל הנאה על שמו:

יש צדיקים כשמתבקשים למות נוטלים ידיהם ואומרים מזמור הבו לה' בני אלים. א"ר חייא בשעה שהצדיקים נפטרים שלש כתות מלאכים וכו' עד אמר רבי יהודה בר סימון בר' יאשיה הקב"ה כביכול הוא בעצמו אומר שלום שנאמר (תהלים קמט ה) יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם ומקלסים להקב"ה שם. לכך רוחצים ידיהם כל עומת שבא כן ילך כשנולד רוחצים אותו וכשמת רוחצים אותו: