איוב א:ו מחשבת ישראל: עקידת יצחק, נפש החיים, דרך ה' ומורה נבוכי הזמן

אמרו תניא כל מי שיש לו תולדות מת וכלה ונברא ואינו בורא. וכל מי שאין לו תולדות אינו מת ואינו כלה ובורא ואינו נברא. ר' עזרה בשם רבי כלפי מי [נ"א מעלה] הדבר אמור שכל מה שאתה רואה תולדות השמים והארץ הן שנאמר בראשית ברא אלהים כו' ונאמר אלה תולדות השמים כו' (ב"ר פרשה י"ב). יראה מדבריהם בבירור ששמים וארץ הנה הם מתים וכבר אמרו שהם חיים אלא שכוונתם שאף על פי שאינם נפסדים אינם חיים משכילים מרגישים אבל הם כיסודות הארץ שהם פגרים מתים. ומה שאמרו שהם כלים ירצו שהם בעלי תכלית כמו שאמר הכתוב שמים לרום וארץ כו' (משלי כ״ה:ג׳). או שאמרו זה על דרך שאמר המשורר לפנים הארץ יסדת ומעשה ידך שמים המה יאבדו ואתה תעמוד (תהילים ק״ב:כ״ו-כ״ז). וגם במאמר הזה יראה שפסק הדין כדברינו כמו שנבאר בשער החמשי ב"ה. סוף דבר קצת עדי הרב אינם נכוחים וקצתם מבוארי הדחייה והנה לא נעזר לא בנביאים ולא בכתובים ולא בחכמים. ולא ידעתי על מה סמך במה שכתב שם זה לשונו וזו ראיה תוריה לא יכחישה כי אם סכל או מתעקש. כי האל יודע אם לעקל או לעקלקלות כי אם על דבר אמת: ואולם מציאות המלאכים שהזכירה אותו התורה הוא ענין מעולה מאד מהיותם נפשות או מניעים לגלגלים הודיעה התורה מציאותם אשר המציאם בוראם להשלים על ידם הנהגת המציאות על דרך ההנהג' הפרטית והאישית כמו שתושלם ההנהג' הטבעית ע"י אלו השמים ותנועותיהם כמו שבא בכל מקום., הוא ישלח מלאכו לפניך (בראשית כ״ד:ז׳) והנה אנכי שולח מלאך כו' (שמות כ״ג:כ׳) כי מלאכיו יצוה לך כו' (תהילים צ״א:י״א) אלהי שלח מלאכיה וסגר כו' (דניאל ו׳:כ״ג) ויבאו בני אלהים להתיצב על ה' (איוב א׳:ו׳). כי אם מיכאל שרכם (דניאל י׳:כ״א). גם להשלים נביאיו יתב' על ידם. ויקרא מלאך ה' אליו (בראשית כ״ב:ט״ו) וירא אליו מלאך וכו'. וזולתם מב' המינים רבו מספור. וזהו הטעם שלא נזכרו בפי' בריאתם במעשה בראשית כי לא נזכרו שם רק השמים והארץ ושאר סדרי הבריאה הטבעית כמו שנבאר. והנה זהו דעת תורני נכבד מאד ומסכים עם הכתובים שלא הזכירו תועלת הגלגלים והמאורות רק להאיר על הארץ ולאותות ולמועדים כמו שיבא. ובכל מקום אמר (בראשית כ״ד:ז׳) ה' אלהי השמים. הודו לאל השמים (תהילים קל״ו:כ״ו). סולו לרכב בערבות כו' (שם ס"ח). לומר שמכחו ית' ששם בטבעם האַוְתות שאמרנו הם מתנועעים. והנה רז"ל יעידו על אמתת זה גם כן במה שאמרו תפוח עקבו של אדם הראשון מכהה גלגל חמה כו' (ויקרא רבה פרשה כ') כמו שיבא בביאורו בשער הנזכר בעזרת הצור:

ובכ"מ בזוה"ק דחובי ב"נ עבדין פגימו לעילא כו'. וכן להיפך כנ"ל. וזש"ה תנו עוז לאלקים. ובזוהר ר"פ בא ויהי היום ויבאו גו' להתיצב על ה' כד בעאן לקיימא על אינון עובדין דישראל על ה' ודאי קיימין. דהא כד ישראל עבדין עובדין דלא כשרן כביכול מתישין חילא דקב"ה. וכד עבדין עובדין דכשרן יהבין תוקפא וחילא לקב"ה. וע"ד כתיב תנו עז לאלקים במה בעובדין דכשרן.

ענין העדים בבית דין שלמעלה: ואמנם עיקר הדבר כך הוא הנה כבר ביארנו למעלה כמה מן הדקדוק נמצא בדינו של כל איש ואיש כי הנה בכלל איש מן האנשים ימצאו טענות רבות לפי סבות שונות להיות נידון האיש ההוא לדרכים רבים מדרכי המשפט ובפרט ג״כ בכל מעשה ומעשה ממנו הנה ימצאו בו בחינה לזכות ובחי׳‎ לחובה לכמה צדדין רבים כי כל עניני העולם מורכבים בהרכבות רבות באמת ונמשכים בדרכים שונים ואולם כל הבחינות האמיתיות האלה מתגלים בבתי דינין העליונים האלה לאמתם וכל א׳‎ מן הצבא הנמצא באותו הב״ד מתגלה לו לפי ענינו א׳‎ מן הבחי׳‎ עד שבין כלם מתגלות הבחי׳‎ כלם לא נכחד דבר ואז ישקל הענין לפי כל הבחינות האמיתיות ההם ותצא הגזירה כפי הנאות. ואולם הגמר הזה יעשהו מי שהוא ראש בב״ד ההוא ואם הוא מהבתי דינים שהאדון ב״ה רוצה ויושב שם לראש הנה אעפ״י שהכל צפוי לפניו יניח לכל המשרתים הצבא שלפניו שיטענו כפי המתגלה להם מבחי׳‎ הענין באמת ויגמור הדבר כפי הראוי וכמ״ש. נמצא לפי שרש זה שאין הקב״ה דן את העולם בבחי׳‎ ידיעתו אלא בבחינ׳‎ הסדרים שרצה וסידר לענין. וממה שסידר עוד בזה הוא שלא יבא לישפט ענין מהענינים בשום ב״ד מאלה עד שיובא לפניו מפקידים שהפקיד לענין זה והיינו שהנה הפקיד בחפצו ית׳‎ פקידים מן הסוג המלאכיי שישגיחו על כל הענינים ההוים בעולם ואלה יבואו לב״ד שלמעלה ויעידו על הדברים שהשיגו ונגלה להם ואז יבואו הענינים במשפט. וכבר זכרתי פעמים שאין הענינים האלה נמשכים אחר ידיעתו ית׳‎ כי לא היו שום אחד מהענינים האלה צריכים לו שהכל צפוי לפניו מעולם אלא שכן גזר וסידר בחכמתו הנפלאה. וע״פ אלה הסדרים מתנהג העולם באמת. ועל אלה הדרכים והענינים הוא שירמזו הכתובים במליצותיהם כענין שנא׳‎ וירד ה׳‎ לראות וכו׳‎ ויבאו בני האלקים להתיצב וכו׳‎ עיני ה׳‎ המה משוטטות בכל הארץ אלה אשר שלח ה׳‎ להתהלך בארץ ואחרים כאלה הכל נא׳‎ על דרכי ההנהגה הזאת כפי הסדרים שסידר ואותם המלאכים המופקדים להשגיח על עניני העולם ולהעיד עליהם יקראו עיני ה׳‎ ובהגלותו ית״ש על א׳‎ מהבתי דינים לשפוט ענין מהענינים כגון ענין בוני המגדל בזמנו נאמר וירד ה׳‎ לראות וכו׳‎ וכן כל כיוצא בזה ואולם צריך שתתבונן שאין הדמיון באלה הענינים עם מה שנעשה במלכות הארץ אלא בסדרים אך באופן העשות הדברים אין הדמיון אמיתי כי בגשמים נעשים כפי מה ששייך בהם בהשגתם ובכל עניניהם וברוחנים כפי מה ששייך בהם בהשגתם ובעניניהם: