איוב יב:ו מחשבת ישראל: חובות הלבבות

וּבַצַּר לְךָ יַעֲבִיר עַל לִבְּךָ טוֹבַת הָרְשָׁעִים וְהַצְלָחַת הַכּוֹפְרִים כמ״ש (איוב יב) יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל וְיֹאמַר לְךָ לֹא נִכְנַס עָלֶיךָ הַהֶפְסֵד הַזֶּה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁדָּבַקְתָּ בַּעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים וּבְמִצְוֹתָיו וְאֵין בִּיכָלְתְּךָ לַעֲמֹד בָּזֶה מִפְּנֵי כֹּבֶד מַשָּׂאוֹ וְדֹחַק (נ״א ורוחק) תַּכְלִיתוֹ וְאִלּוּ הָיִיתָ מֵסִיר הָעִנְיָן הַזֶּה מִלִּבְּךָ וְתָנוּחַ לוֹ מִמֶּנּוּ הָיִיתָ שָׂמֵחַ בְּעִנְיָנְךָ כְּמוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה עָלָיו הָרְשָׁעִים, הֲלֹא תִּרְאֶה מ״ש הַכָּתוּב (ויקרא י) בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְאָמַר (עמוס ג) רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי וְגוֹ׳ עַל כֵּן אֶפְקוֹד וְגוֹ׳ וְהַדּוֹמֶה לָזֶה,