איוב יט:כד מחשבת ישראל: צורת בית המקדש

וְאַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה, גַּם אָנֹכִי הַצָּעִיר לְיָמִים, הַלּוֹחֵךְ בַּעֲפַר רַגְלֵי הַחֲכָמִים, בְּקָרְאִי אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר קָרָא ה' בְּאָזְנֵי הַנָּבִיא לְהַגִּיד לְבֵית יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם וְשֶׁיִּמְדְּדוּ אֶת תָּכְנִית וְגוֹ', נָתַתִּי אֶל לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר אוּלַי אֶמְצָא מָקוֹם שֶׁיָּדִי מַגַּעַת שָׁם לְהָבִין בְּמִקְצָת מִמֶּנּוּ, כִּי לֹא עָלֵינוּ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר וְלֹא לְהִבָּטֵל מִמֶּנּוּ ^ואבות סוף פ”ב. כְּאָמוּר. וּבְעָבְרִי עָלָיו פַּעֲמַיִם גַּם שָׁלֹשׁ, עַל פִּי פֵּרוּשׁ רֹאשׁ הַמְפָרְשִׁים רַשִׁ"י ז"ל, רָאִיתִי וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד לַעֲשׂוֹת הַצּוּרָה בִּתְמוּנָה כְּלָלִית, תִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינַי, וְכַמְּצֻוֶּה עָלֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה. וְכַאֲשֶׁר רָאוּהָ אֶצְלִי בְּנֵי גִילִי, הִפְצִירוּנִי לְחָקְקוֹ בְּעֵט בַּרְזֶל וְעֹפָרֶת ^זעפ”י איוב יט, כד. לְמַעַן יַעֲמֹד יָמִים רַבִּים ^חעפ”י ירמיהו לב, יד. עַד עֵת קֵץ, וְיִהְיֶה בּוֹ זְכוּת הָרַבִּים, כִּי עֲשָׂרָה נִכְנָסִין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְאֵינָם שָׂמִים אֶל לִבָּם בְּבִנְיָנָא דִּיחֶזְקֵאל לְקוֹשִׁי הַהֲבָנָה בּוֹ.