איוב יט:כו מחשבת ישראל: עקידת יצחק, חובות הלבבות ותורת העולה

וְאַחַ֣ר ע֭וֹרִֽי נִקְּפוּ־זֹ֑את וּ֝מִבְּשָׂרִ֗י אֶֽחֱזֶ֥ה אֱלֽוֹהַּ׃

עקידת יצחק

ובמדרש עוד ותתן לי מגן ישעך (תהילים י״ח:ל״ו) זה אברהם. וימינך תסעדני שהצילו מן הכבשן ומן הרעבון ומן המלכים. וענותך תרבני ענוה הרבה לו הקב"ה לאברהם שבא אצלו והוא יושב ושכינה עומדת, הה"ד וירא אליו ה' והוא יושב: ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה (איוב י״ט:כ״ו) אמר אברהם אחר שמלתי את עצמי הרבה גרים באו לזאת הברית ואילולי כן מהיכן הקב"ה נגלה עליו. הה"ד וירא אליו ה' (ב"ר פ' מ"ח). הרי שביארו כי אחר שמל נגלה עליו השם מה שלא נגלה עליו בחק ההוא עד הנה וגם מה שאמרנו מהמצא הכח בו אז לעמוד או לישב בפני שכינה מה שלא היה כן קודם המילה וזו היא הענוה האלהית הנמצאה לשם. וזה שיעור מה שרצינו אליו בשער הזה לבא בו אל פי' הספור אחר זכרון ההפקות הנופלות בו בין מה שהותר כבר לפי דרכנו בין מה שיותרו במה שיבא מהפי':
שאל רבBookmarkShareCopy

חובות הלבבות

וּכְבָר אָמְרוּ קְצָת הַחֲכָמִים שֶׁהַפִילוֹסוֹפְיָא הוּא יְדִיעַת הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ רָצָה לוֹמַר יְדִיעַת מָה שֶׁזָּכַרְנוּ מֵעִנְיַן הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה מִסִּימַן הַחָכְמָה בּוֹ כְּמָה שֶׁכָּתוּב (איוב יט) וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ.
שאל רבBookmarkShareCopy

תורת העולה

נראה כי לזה אמרו שמשה ידע חצי הדם בה' דברים, כי להעלות מעלות הנפש של אדם שהיא דמות הקדוש ברוך הוא בחמשה דברים, ולכן מן הראוי לומר שחצי הדם הוא תכלית העם, שיש להם נפש כזה ולכן ראוי לזורקו עליהם נגד ענין הראשון שהדם נחלק מעצמו אמרו מה הקדוש ברוך הוא מלא כל העולם אף הנשמה מלאה כל הגוף, רוצה לומר כי זהו דבר נגלה ומפורסם ידוע מעצמו בלא התבוננות שהרי הנשמה היא מלאה כל הגוף רוצה לומר במלאה השלמתו, כמו המלא של הקדוש ברוך הוא וכמו שכתב הרב המורה בשתוף שם מלא כל הארץ כבודו, והנה הוא ידוע שכל העולם הגשמי הוא כדי להשלים נפשו של אדם והוא תכליתו, כי בשפלים הענין מבואר שכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה האדם, ולכן היה הוא האחרון בבריאות כדרך כל תכלית שבא באחרונה, ולכן נאמר שגם הגשמי' השמיימים הם ברואים בשבילו, כי מאיש אחד ילקח ראייה לכל המין, וכן בכאן מגשם אחד נלקח ראיה על צד הדמיון לגשמיים אחרים, ואף כי האדם הוה ונפסד אינו קיים באיש והגשמיים העליונים מתקיימים באיש, מכל מקום מאחר שגדר הגשם ההוים ונפסדים, הגשמים העליונים הם לצרכי הנפשות שאינן נפסדיפ כמוהם, כי על ידן השמים מספרים כבוד א-ל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע, אשר על ידי זה ישלים האדם את נפשו בהכיר בוראן על ידן, והוא תכלית הנפש והוא ענין אמרו שהדם נחלק מעצמו, כי זהו ענין החלוקה אשר נתבארה למעלה, והנה רבי שמעון אמר בקי היה משה וחלקו, נגד ענין שאמרו מה הקב”ה זן כל העולם כך הנשמה זנה כל הגוף, והוא ענין בקיאתו של משה בענין הדם ההוא כי היה יודע צורך ההזנה לגוף וטבע הבעל חי, וכמה דם היה נצרך לצורך עמידת הבעל חי, ועל ידי כך היה יוכל לשער מחיצתו, והוא ענין ההזנה הנזכרת, בר קפרא אמר מלאך ירד בדמות משה וחלקו נגד מה שאמרו הנשמה רואה ואינו נראה והוא מדרגת מלאך, ובפרט המלאך שירד בדמות משה שהיה רואה ואינו נראה שהרי כל העם חשבו שמשה היה מחלקו, רבי נתן אמר מעשה נסים נעשו בו חציו אדום וחציו שחור, והוא ישיבת הנשמה בחדרי חדרים והוא מקום משכנה בגוף, שהם חדרי המוח והלב אשר לשם עיקר קשירת הנשמה ברוח החיוני אשר בחדרים ההם, והוא הסבה החציו אדום וחציו שחור, שהוא בא לאדם מצד שינוי החדרים והעורקים והגידים אשר שם הדם, כי אף על פי שאמרו בדמים של אשה האי שחור אדום הוא, אלא שלקה, מכל מקום ענין הלקות בעצמו הוא בא לו מצד שינוי המקומות והגידין השופכין הדם, כי אם יפסד מזג איזה גיד או אבר ישפוך הדם שחור והוא הלקוי שלו. עוד אמרו שבת קול יצא ואמר עד כאן חצי הדם, והוא אמרם שהנשמה טהורה כי בדבר קול אין בו ממשות שיקבל טומאה, ועל ידי חמשה דברים אלו כרת להם ברית עם השם, כי זהו שיש להם דבר אחד ישתפם ביחד להעמיד בברית כאלו הכל איש אחד. והנאמר ויראו את אלקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו. הנה אמר כי על ידי דם הברית אשר זרק על העם בדרך שנתבאר, ראו את אלקי ישראל, והשיגוהו מצד ידיעות נפשם מה שהיה אפשר להשיגו כמו שאמר איוב (איוב י״ט:כ״ו) מבשרי אחזה אלוקה, כי ידיעת מציאותו יתעלה הגיע אלינו באמצעות ידיעות הנפש, וכמו שהאריכו בזה החוקרים והביא דבריהם בעל העקידה ובעל עין יעקב פרק קמא דברכות, ולזה אמרו כאן ויראו אלקי ישראל ותחת רגליו וגו', כמו שנאמר ראתה שפחה על הים, כן אמר כאן כי ראו והשיגו מה שהיה באפשרות להשיג, כי ראו תחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר, נראה כי השיגו למאמר פרקי רבי אליעזר שאמר שמים מהיכן נבראו מאור לבושו כמו שנאמר עוטה אור כשלמה ארץ מהיכן נברא, משלג שתחת כסא הכבוד, והרב המורה חלק שלישי פרק כ”ו הביא מאמר רבי אליעזר להתבונן ממנו ששני חומרים הם. וחומר שמים אינו חומר הארץ, והוקשה המאמר לדעת הרב המורה, כי לדעתו נוטה זה המאמר אל אמונת הקדמות כמו שהאריך שם.
שאל רבBookmarkShareCopy