איוב כח:יז מחשבת ישראל: נתיבות עולם, שמונה פרקים, דרוש וגבורות השם

ובכל הדברים האלו שבארנו, באו רבותינו זכרונם לברכה לומר, כי האדם אשר רוצה לקנות השכל האלקי העליון, צריך שיהא לו התייחסות אל השכל, שאז יש לו הכנה אל השכל, ודי לו שיגיע בזה אל השכל האלקי. כי השכל הוא נבדל מן האדם, ומפני כך האדם צריך אליו יגיעה ועמל לקנות השכל האלקי. וכמו שאמרו בחגיגה (טו.), "לא יערכנו זהב וזכוכית" (איוב כח, יז), אלו דברי תורה שקשין לקנותן כזהב, ונוחין לשברן ככלי זכוכית. וזה מפני ריחוק התורה, שהיא השכל העליון, מן האדם, לכך קשה על* האדם לקנותן שיהיה מתחבר התורה עם הגוף הגשמי, וקשים הם לקנותן ככלי כסף וכלי זהב. והפך זה, מטעם זה קלים לאבדן, מפני ריחוק שלהם מן האדם. ולכך צריך האדם אל הכנות הרבה לקנות השכל, עד כי אמרו גם כן כי צריך האדם לקנות התורה בדבור שיוצא מפיו, ולא במחשבה לבד. שהשכל העליון הוא רחוק מן האדם, ואם אין מוציא התורה מן הפה, לא היה התורה אצל האדם כלל, לפי ריחוק התורה מן האדם.

פרק שביעי - במחיצה וענינה
הרבה ימצא במדרשות ובאגדות, ויש מהן בגמרא: שיש מן הנביאים מי שיראה השם יתברך מאחרי מחיצות רבות, ומהם, מי שיראהו מאחרי מחיצות מועטות לפי קרבתם אל השם יתברך ולפי מעלתם בנבואה. עד שאמרו: משה רבנו, ע"ה, ראה השם יתברך מאחרי מחיצה אחת בהירה, כלומר: מזהירה. והוא אמרם: "הסתכל באספקלריא המאירה" (יבמות מט, ב). ו'אספקלריא' - שם המראה הנעשה מגוף המזהיר כשוהם וזכוכית, כמו שהתבאר בסוף כלים.

ובפרק קמא דחגיגה* (טו.), "לא יערכנה זהב וזכוכית" (איוב כח, יז), אלו הם דברי תורה שקשה לקנותם ככלי זהב וכלי פז, ונוחים לאבדן ככלי זכוכית. רצה לומר כי מצד שהתורה היא השכל הנבדל, קשה היא לקנות, כי אם על ידי העמל הגדול כמו שאמרנו, ואל זה צריך האהבה כדברי הספרי. ונוסף על זה גם כן מצד שהיא השכל הנבדל היא קלת ההסרה וההסתלקות מן האדם, ואל זה צריך היראה, כדלעיל*.