איוב לא:יט מחשבת ישראל: חובות הלבבות

אַךְ טוֹבוֹת הַחוֹמֵל עַל הֶעָנִי הַכּוֹאֵב לוֹ הוּא מְכַוֵּן בָּהּ לִדְחוֹת צַעַר מֵעַל עַצְמוֹ אֲשֶׁר מְצָאוּהוּ מֵעָגְמַת נַפְשׁוֹ וּכְאֵבוֹ לְמִי שֶׁחָמַל עָלָיו. וְהוּא כְּמִי שֶׁמְּרַפֵּא כְּאֵב שֶׁמְּצָאָהוּ בְּטוֹבַת ה׳ עָלָיו וְאֵינֶנּוּ נִשְׁאָר מִבִּלְתִּי שֶׁבַח כְּמוֹ שֶׁאָמַר אִיּוֹב (בסימן לא) אִם אֶרְאֶה אוֹבֵד מִבְּלִי לְבוּשׁ וְאֵין כְּסוּת לָאֶבְיוֹן אִם לֹא בֵרְכוּנִי חֲלָצָיו וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם.