איוב לא:כד מחשבת ישראל: עקידת יצחק, חובות הלבבות וגן נעול

אִם־שַׂ֣מְתִּי זָהָ֣ב כִּסְלִ֑י וְ֝לַכֶּ֗תֶם אָמַ֥רְתִּי מִבְטַחִֽי׃

עקידת יצחק

לא יהיה לך אלהים אחרים על פני לומר התקיים בעיונך זה כי יפה דנת יפה זכית ויפה חייבת. ולענין כוונת הדבור יאמר שעם שהדבור הזה הוא אזהרת ומניעה מהודות שום אלהות לזה הנמצא העליון כ"ש למה שתחתיו. הנה הוא באמת כולל ג"כ בשורה טובה וחפשיות נפלא לומר שאחר שהוא אלהינו קרוב אלינו והוא יכול על כל אלהים כמו שנתבאר מהדבור הראשון מעתה מה לנו להודות אלהות ועבדות לשום נמצא מנמצאות מעלה ומטה עודנו חי. וכמו שאמרו ז"ל (מכילתא שם) על פני כל זמן שאני קיים. וזהו שאמרו (ש"ר פ' מ"א) חרות על הלוחות (שמות ל״ב:ט״ז) אל תיקרי חרות אלא חירות חירות ממלאך המות חירות מהמלכיות חירות מהיסורין. ויש בכלל זה הע"א הגדול' המצוי' היום בעולם מציאות חזק והוא רפואת כל המחשבות והעסקים לקבוץ הממון והצלחות הנכסים שהמה להם האלהים האדירים אשר עליהם הם נשענים ובאמונתם הם נסמכים ועל קדושת שמם הם מכחישים אלוה ממעל ועוזבים את תורתו ומניחין אותה עגונה ועלובה בקרן זוית וזו היא גופה של ע"א ועקרה כמו שיבא בלא תחמוד אשר ממנה נזהר איוב כמו שנתבאר באומרו (איוב ל״א:כ״ד-כ״ה) אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי. והדבר הקשה כי העמים אשר אנחנו גולים בארצם לא כן המה עושים ועינינו רואות וכלות אין מושיע. וכל זה בכלל לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם. ועל כל זה יאמר אחר שאני ה' אלהיך ואתם לי לעם בדרך אישות אשר כל צורכי האשה מוטלים על בעלה שארה כסותה ועונתה מעתה לא תזנה לבקש צרכך מאלהים אחרים על פני כנזכר או שירצה ועיני רואות והוא מליצה נחמדה שיבקש האיש מאשתו שלא תזנה בפניו והוא עצמו מאמר בעל המוסר (חו"ה שער עבודת אלקי' פ"ה) לא תמרוד באדונך והוא רואך. והוא מבואר שאם נזהר מזה לא נחטא לעולם. סוף דבר בהזהר בכל מה שבכלל הדבור הזה תושלם אמונת הדבור הראשון כי לא שלם ציור מציאות האל יתעלה עד שיסולק מעצמותו כל שום רבוי ושיתוף בצד מהצדדים עד שיהיה הוא והדבור ההוא שנים. ועל כן אמרו חז"ל (מ"פ ר"א ס"פ מ"א) אנכי ולא יהיה לך בדבור אחר נאמרו שנאמר (תהילים ס״ב:י״ב) אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי והכונה כי אמונת הישות למחוייב המציאות הוא עצמה אמונת שאין זולתו והמחשבה בשיש שם שני אלוהות היא עצמה הכפיר' בשניהם והרי הדבור הראשון נכלל בזה:
שאל רבBookmarkShareCopy

חובות הלבבות

דּוֹמֶה לְמַה שֶׁמְּסַפֵּר אִיּוֹב מִמִּנְהָגוֹ בְּמָמוֹנוֹ וְהֵיאַךְ הָיָה מוֹצִיאוֹ בְּחוֹבוֹת הַבּוֹרֵא וְאָמַר בְּמִעוּט בִּטְחוֹנוֹ בּוֹ (שם לא) אִם שַׂמְתִּי זָהָב כִּסְלִי וְלַכֶּתֶם אָמַרְתִּי מִבְטַחִי.
שאל רבBookmarkShareCopy

גן נעול

(משלי ג, כו) "כי יי' יהיה בכסלך, ושמר רגלך מִלָכֶד". פירוש, עתה יפרש טעם כל הדברים. למה ילך לבטח דרכו ולא יגוף רגלו, ולא יפחד בלכתו לישן ויערב עליו שינתו, ולא יירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא? כי השלשה מהן, והן ההליכה לבטח בלי דאגת הלב, ושלא יפחד מעת השינה, ולא יירא בביתו מפחד פתאום, שהן כולם במחשבת הלב, הֵנָה בהיות האדם נוצֵר תושיה ומזמה, תהיה השגחת השם דבקה בו בכל דבר ויתן עוז בכסלו. ומלת "כסל" על הבטחון ושכחת המצוקות כמו (איוב לא, כד) "אם שמתי זהב כסלי". וכן (תהלים עח, ו) וישימו באלהים כסלם". וכמו הכסיל בשומו זהב כסלו ישכח תורת ה' ומצותיו, ואומר בלבו כי הזהב והכסף יעמדו לו להצילו מכל רע, וזאת היא הבטחון ואם [אמנם] הוא שקר. כמו כן השומר מצות השם ובוטח ושָׂם באלהים כסלו, ואומר "אם אלך בדרכיו יהיה אלהים עמדי", הנה יהיה ה' בכסלו ומוסיף בו כח, וישחק לכל פחד ולכל מורא. כדרך (משלי כח, א) "נסו ואין רודף רשע, וצדיקים ככפיר יבטח". וידוע שהכפיר לא יירא משום דבר שכן אמר (איוב לט, כב) "ישחק לפחד ולא יֵחָת". ולדעתי מקום המנוחה והשאננות והבטחון הוא בכסלים. ומהן נגזר מלת "כסל" והונח על הבטחון. ועל זה אמר "כי יי' יהיה בכסלך" להוסיף בך כח הכסל, ואז לא תירא ולא תפחד. ועל השלשה האחרים, נגיפת הרגל, ועריבות השינה, וההמלטה מִשׁוֹאַת הרשעים, שהן כולם בפועל, הנה בהיותך נוצֵר תושיה ומזימה, תנצל מהן בהשגחת השם ב"ה. כי הוא שומר אותך שלא תאונה אליך רעה. ועל זה אמר "ושמר רגלך מִלָכֶד". כלומר שישמרך מן הדברים שתוכל להלכד בהם פתאום, ואין דרך להנצל מהן. תראה נופלים ונלכדים בהם על ימינך אלף, ועל שמאלך רבבה, ואליך לא יקרבו. כדרך שנזכר בשיר של פגעים.2תהלים צא, ז וכדמות מליצת הלכידה זכר בספר קהלת ואמר (ט, יב) "כי גם לא ידע האדם את עתו, כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחוזות בפח, בהם יוקשים בני אדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאום". וכל זה קרא "לָכֶד" בפסוק זה והבטיח שישמרו מִלָכֶד. והבן:
שאל רבBookmarkShareCopy