בִּלְעֲדֵ֣י אֶ֭חֱזֶה אַתָּ֣ה הֹרֵ֑נִי אִֽם־עָ֥וֶל פָּ֝עַ֗לְתִּי לֹ֣א אֹסִֽיף׃
חובות הלבבות
אֲבָל הַקַּבָּלָה שֶׁלֹּא יִשְׁנֶה אוֹת עַל יְדִיעָתוֹ בְּרֹעַ מַעֲשֵׂהוּ וְגֹדֶל חֶטְאוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לד) אִם עָוֶל פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִיף וְנֶאֱמַר (הושע יד) אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ וְגוֹ׳ וְנֶאֱמַר בְּהֶפְכּוֹ (ירמיה יג) הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו וְגוֹ׳. וּכְמוֹ זֶה נִרְאֶה בֵּין בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁיְּקַבֵּל הַחוֹטֵא לַחֲבֵרוֹ עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁנֶה לְהָרַע לוֹ וְיַרְאֶה הַחֲרָטָה וְהָעֲזִיבָה וְיִתְוַדֶּה יִהְיֶה זֶה גְּמַר סִבּוֹת הַמְּחִילָה לוֹ וְהָסֵר הָאַשְׁמָה מִמֶּנּוּ וּדְחוֹת הָעֹנֶשׁ מֵעָלָיו.
חובות הלבבות
וְהַחֲמִישִׁי שֶׁיַּעֲזֹב עֲשׂוֹת הָרַע עֲזִיבַת הַיֵּאוּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יִתֵּן אֶל לִבּוֹ לִשְׁנוֹת אֵלָיו וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ וּבִלְשׁוֹנוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָסִיד (איוב לד) אִם עָוֶל פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִיף.