וְעַתָּ֤ה ׀ לֹ֘א רָ֤אוּ א֗וֹר בָּהִ֣יר ה֭וּא בַּשְּׁחָקִ֑ים וְר֥וּחַ עָ֝בְרָ֗ה וַֽתְּטַהֲרֵֽם׃
באר הגולה
ועתה שמים אור בהיר בשחקים (עפ"י איוב לז, כא), אור מבהיק בכל עברים, לחושך וצלמות ולא סדרים (איוב י, כב). ודברים נעימים, והמה לחם סתרים (משלי ט, יז), ללענה מרים. ואשר הם בכל חכמה ושכל משוערים, כאילו המה פתיות דברים זרים. ומשפטים אמת צדיקים וישרים*, נחשבים לשקרים. ולכן לבי לבי* כים יהמה, אף רוחי נשברה בקרבי, כי שמעתי דבת עם, מתעתעים ומלעיבים בדברי חמדה. בדברים שבאו בתלמוד מואסים בהם, והיה להם לזרא. והנה הרב הגדול שהיה מלא חכמה כים בכל החכמות טבעיות אלקיות למודיות, הוא הרמב"ם ז"ל, בהקדמת סדר זרעים, האריך בדברים היקרים, למד דעת את העם כגודל חכמתו בענין זה, ופתח לנו פתח חכמה, להודיע לנו כי דבריהם כולם מחמדים, והם עיקרי החכמה. ודברו בהם כאשר ראוי לחכמים להסתיר הדברים הנעלמים, כמו שהאריך הרב הגדול בנתינת טעם ודעת. וכל דבריו בכלל ופרט אין צריכים חיזוק סעד וסמך*, כי מי יסעוד ומי יסמוך* אילנא רבא, אשר כל דבריו נטועים במסמרות, ועל יובל ישלח שרשיו, ועל דבריו אין לגרוע ואין להוסיף. הלא דבריו המה המפורסמים לכל, ואשר ירצה לעמוד על דבריו, נמצאים הם לכל אדם.
מורה נבוכים
וכפי אלו הענינים יתחלפו מדרגות השלמים. אמנם אשר לא ראו אור כלל אפילו יום אחד אבל הם בלילה יגששו – והם אשר נאמר בהם ״לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו״ – ונעלם מהם האמת כלו עם חזק הראותו כמו שאמר בהם ״ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים״ והם המון העם – אין מבוא לזכרם הנה בזה המאמר: