הֲיָדַ֗עְתָּ עֵ֭ת לֶ֣דֶת יַעֲלֵי־סָ֑לַע חֹלֵ֖ל אַיָּל֣וֹת תִּשְׁמֹֽר׃
חובות הלבבות
וְאַחַר כֵּן יֵצֵא מִבֶּטֶן אִמּוֹ אֶל דֶּרֶךְ צַר מִבְּלִי תַּחְבּוּלָה שֶׁיִּתְחַכֵּם בָּהּ לְצֵאתוֹ וְלֹא דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה לְסַיֵּעַ לוֹ בּוֹ אֶלָּא בִּיכֹלֶת הֶחָכָם הָרַחוּם וְחַנּוּן הַמְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְאִיּוֹב [בִּקְצָת בַּעֲלֵי חַיִּים בִּלְתִּי מְדַבְּרִים] (לט) הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי סָלַע חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה.