איוב לט:כ מחשבת ישראל: דרוש חדושי הלבנה

ה' אֲדוֹנֵינוּ. מְבֹאָר הַסָּפֵק שֶׁבְּזֶה הַפָּסוּק, כִּי מַה נִּמְשָׁךְ שֶׁיִּהְיֶה אַדִּיר בָּאָרֶץ מִמַּה שֶׁנּוֹתֵן הוֹדוֹ בַּשָּׁמַיִם? וּכְבָר נִתְעוֹרְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בָּזֶה בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק רַבִּי עֲקִיבָא (פח:), וּדְרָשׁוּהוּ עַל הַמַּלְאָכִים בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה. וַאֲנִי, כְּפִי פְשׁוּטוֹ שֶׁל הַמִּקְרָא, נִרְאֶה לִי שֶׁכָּךְ הוּא אוֹמֵר: מָה אַדִּיר וְחָזָק יִהְיֶה שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ, כְּשֶׁתִּתֵּן הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם כֻּלָּם עִם צְבָאֵיהֶם. וּבַמֶּה נִרְאֶה הוֹדוֹ עַל הַשָּׁמַיִם? כְּשֶׁמְּשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכָה מִמַּה שֶּׁנִּגְזַר עַל פִּיהָ, וַדַּאי דְּזוֹ הוּא הַהוֹד. וְגַם הוֹד מָצִינוּ שֶׁהוּא לְשׁוֹן כֹּחַ, וְהוּא בְּאִיּוֹב (לט כ) "הוֹד נַחְרוֹ אֵימָה", וּפֵרֵשׁ הָרַלְבַּ״ג, עֹצֶם נְטִישָׁתוֹ ^אלפנינו ברלב"ג כתוב וז"ל: הוד נחרו אימה - עוצם עיטושו היוצא מנחיריו הוא אימה לשומעיו.. וּמֵעִנְיַן הַכָּתוּב אַתָּה לוֹמֵד, שֶׁכֵּן פֵּרוּשׁוֹ בְּהָרַלְבַּ״ג.