איכה ד:ד מחשבת ישראל: דרוש חדושי הלבנה

מִפִּי. כְּבָר הִרְגִּישׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ל:) לְפָרֵשׁ עִנְיַן עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים שֶׁהָיָה זֶה בְּשִׁירַת הַיָּם. וּלְפִי דַרְכִּי, הִנֵּה הַיּוֹנְקִים אֵינָם יוֹנֵק שְׁדֵי אִמּוֹ, אֶלָּא מִלְּשׁוֹן הַאי יְנוּקָא. וַהֲרֵי רַשִׁ״י פֵּרֵשׁ "עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים", בְּנֵי אָדָם גְּדֵלִים בְּלִכְלוּךְ וְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם, עוֹלְלֵי לְשׁוֹן ״עוֹלַלְתִּי בֶּעָפָר קַרְנִי״ (איוב טז טו), עַל שֵׁם הַלִּכְלוּךְ נִקְרְאוּ כָּל תִּינוֹקוֹת עוֹלְלִים. עַד כָּאן. וְנִרְאֶה בְעֵינַי שֶׁכֵּן יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ יוֹנְקִים, לְשׁוֹן הַאי יְנוּקָא, שֶׁזֶּה קָרוֹב יוֹתֵר לְמַשְׁמָעוֹ. אַךְ רַשִׁ״י לְפִי דַרְכּוֹ שֶׁמְּפָרֵשׁ לְעִנְיַן שְׁכִינָתוֹ בַּמִּקְדָּשׁ וְשֶׁהַכֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ, הִלְכָּךְ הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ כֵּן, שֶׁהֲרֵי בִּגְדוֹלִים בְּשָׁנִים מְדַבֵּר. וּלְפִי פֵּרוּשִׁי, עַל יוֹנְקִים, יְפֹרַשׁ עוֹלְלִים כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁהֵם קְצָת גְּדוֹלִים, שֶׁכֵּן פְּלִיגִי בְּמִדְרָשׁ (שׁוֹחֵר טוֹב שָׁם (אות ה)): חַד אָמַר עוֹלְלִים, אֵלּוּ שֶׁבִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ג טז) "כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר". וְחַד אָמַר אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ד ד) "עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם".