במדבר ג:ד מחשבת ישראל: עקידת יצחק

ומעתה נבא אל שני העניינים וראשונה נדבר בחטא המתים וטעם מאמר חז"ל בו. ואחר נדבר בענייני החיים זירוזם במעשיהם ביום ההוא. ומה שנתעורר אליו תחלה על מחשבתם במעשה ההוא הזר שעשו ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם מהכוונה או הכוונות. ועוד יש לתמוה כי אחר שהכתוב פירש מעשיהם ואמר ויקריבו אש זרה אשר לא צוה אותם ונאמר בהקריבם אש זרה לפני י"י למה היו חז"ל שואלין ודורשין למה יומתו מה עשו ובאו עליהם טעמים רבים זה אומר בכה וזה אומר בכה וכלן נסמכין אל הכתובים בדרכים רחוקים. אמרו במדרש (תנחומא פרשת שמיני) רב מני השואב בשם ר' לוי אומר בשביל ארבעה דברים מתו בניו של אהרן ובכלהו כתיב בהו מיתה על ידי שנכנסו כשהם שתויי יין דכתיב ביה מיתה שנאמר יין ושכר אל תשת וגו' ולא תמותו. ועל ידי שנכנסו שלא היה רחוצי ידים ורגלים דכתיב (שמות ל׳:כ׳) ירחצו מים וכו'. ועל שהיו מחוסרי בגדים ומה היו חסרים רבי לוי אומר מעיל היו חסרים דכתיב (שם כ"ח) והיה על אהרן וגו' בבאו אל הקדש לפני ה' ובצאתו ולא ימות. וע"י שלא היו להם בנים דכתיב (במדבר ג׳:ד׳) וימת נדב ואביהו לפני י"י וגומר ובנים לא היו להם. והנה כל דבריהם אלה הם תמוהים. כי הנה על הראשונ' עדין לא נזהרו לפי סדר הכתוב כמו שכתב הרמב"ן ז"ל. והשנית לא נזכרה במעשה הזה כלל. והשלישית לא הית' מוטלת עליהם שהרי לא נאמר מעיל אלא בכהן גדול דכתיב והיה על אהרן וגו' והרביעית לא נתחדשה להם ביום ההוא. ולמה לא מנעם מבוא לשם אם הית' העבודה אסורה לחשוכי בנים. וגם כי לא נראה זה חסרון שחייבין עליו מיתה. והוא עצמו יש להקשות למה שאמרו שם (תנחומא שם) אמר ר' חנן ע"י שלא היו להם נשים דתנינה תמן (יומא ב'.) וכפר בעדו ובעד ביתו (ויקרא ו') זו אשתו. וגם אחר שדקדקו עליהם בכל הדברים שכתוב בהם מיתה למה לא אמרו שפשעו בשמירתם ימי המלואים הכתובה בה שנאמר בה (שם ח') ושמרתם את משמרת י"י ולא תמותו. ועוד אמרו (תנחומא שם) תאני בר קפרא בשם ר' ירמיה בר אלעזר בשביל ד' דברים מתו בניו של אהרן. על הקריבה ועל ההקרבה. ועל אש זרה ועל שלא נטלו עצה זה מזה תני ר' חייא איש מחתתו איש מעצמו עשו. ועוד אמרו מפני שהורו הלכה בפני משה רבן ודברים אחרים כמו שיבא: