במדבר ט:א מחשבת ישראל: צורת בית המקדש

וְאַחֲרֵי שֶׁהַדְּבָרִים יִסְבְּלוּ פֵּרוּשׁ הַפְּשָׁט, וְלָאֹה יִלְאֶה הַמְבַקֵּשׁ לַחְתֹּר אַחַר פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים לַהֲוָיוֹת וְרוּחָנִית, אִם כֵּן יֵשׁ לָנוּ לְהַאֲמִין בַּפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט. וְאִם יֵשׁ בּוֹ פְּנִימִית וְרוּחָנִית, הֲלֹא קָרֹה יִקְרֶה לַנְּבוּאָה הַזֹּאת כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְכָל הַנְּבוּאוֹת וְהַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּפֹעַל מִיּוֹם בְּרֹא אֱלֹקִים הָאָדָם אֶל הָאָרֶץ. שֶׁיֵּשׁ לְכֻלָּם רֶמֶז וְצוּרָה פְּנִימִית אַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה בְּגַשְׁמִיּוּת, כַּנִּזְכַּר בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ (קנב א על הפסוק במדבר ט, א) עַיֵּן שָׁם. אֲבָל לְעוֹלָם הַדְּבָרִים הַמּוֹרִין בִּפְשָׁטָן הֵן רִאשׁוֹנָה יִסָּעוּ לְדִגְלֵיהֶם, וְאַחֲרֵיהֶם בִּפְנִימִיּוּתָם יָרֻצוּ סֶלָה.