במדבר יא:ז מחשבת ישראל: מורה נבוכים

ואחר כך התחיל בסיפור אחר ואמר שהוא ראה גוף אחד תחת ה׳חיות׳ מתלכד בהם, והגוף ההוא מחובר בארץ והוא גם כן ארבעה גופים; והוא גם כן בעל ארבעה פנים, לא תאר לו צורה כלל לא צורת אדם ולא זולתו מצורות שאר בעלי החיים אבל זכר שהם גופים גדולים נוראים מבהילים ולא תאר להם צורה כלל, וזכר שכל גופותם ׳עינים׳. ואלו הם שקרא שמם ׳אופנים׳ – אמר ״וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו״ – והנה באר שזה גוף אחד קצתו אצל ה׳חיות׳ וקצתו בארץ, ושה׳אופן׳ ההוא בעל ארבעה פנים – אמר ״מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן״ – הנה נעתק מאמרו: ׳אופן׳ לאמרו: ׳ארבעה׳ כבר גילה שהארבעה ׳פנים׳ אשר ל׳אופן׳ הם הארבעה ׳אופנים׳. ואחר כך זכר שצורת הארבעה ׳אופנים׳ צורה אחת – והוא אמרו: ׳ודמות אחד לארבעתן׳. ואחר כך הודיע באלו ה׳אופנים׳ שהם מורכבים קצתם בקצתם – והוא אמרו: ״ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן״. וזה מאמר שלא נאמר ב׳חיות׳ לא אמר מלת ׳תוך׳ ב׳חיות׳ אבל קצתם מחובר בקצתם – כמו שאמר: ׳חוברות אשה אל אחותה׳; אמנם ה׳אופנים׳ זכר שקצתם מורכב בקצתם ׳כאשר יהיה האופן בתוך האופן׳. אבל כל גוף ה׳אופנים׳ אשר זכר שהוא ״מלא עינים״ אפשר שרצה בו מלא עינים ממש ואפשר שיהיה בעל מראים רבים: ״ועינו כעין הבדולח״ ואפשר שיהיה דמיון כמו שנמצא קדמונינו אומרים ׳כעין שגנב׳ ׳כעין שגזל׳ – רוצים בו כדמות מה שגנב כדמות מה שגזל; או יהיה ענינים ותארים שונים – מאמרו: ״אולי יראה יי בעיני״ – רצונו לומר: עניני. זהו מה שסיפר מתכונת ה׳אופנים׳.