מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃
אגרת אל עשרת השבטים
כה אמרו אחיכם ישראל, "מה טובו אהליך יעקב משכנתיך ישראל", אשר מראש מקדמי ארץ שמועה שמענו כי בחר ה' בהם ויחסם בצל כנפיו ולא הסיר שבט המושל מאתם, והוד מלכות ישראל נגה עליהם, ולצדק ימלוך מלך עליהם, ואין עליהם קול נוגש מאומות העולם, כאשר אבותינו ספרו לנו ורבותינו הקדושים העידו, אשר בא לפניהם בזמן שש מאות וארבעים לאלף החמשי איש אחד צדיק וישר, שמו רבי אלדד הדני משבט דן, והוא ספר והודיע יקר תפארת גדולתם וצדקם באמונתם וקדושתם ועזרת ה' אלהי אבותינו מסבבם בחסדו בבטחונם בו בנחלתם והיה להם למחסה מכל הגוים אשר סביבותם בל יוכלו לנגוע בהם ובעדתם, ודרכי תורתנו הקדושה ברורה בידם מפי משה רבנו ע"ה מסיני כפי קבלתם, ודנים דיני קנסות ודיני נפשות בסנהדרין בפקודתם, וברוכים באורך ימים ועושר וכבוד מפרי עסק תורתם, כאשר אמר המלך שלמה ע"ה "ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד" כברכתם.