במדבר כה:י מחשבת ישראל: דרוש חדושי הלבנה, גבורות השם, נשמת חיים ובית אלהים

ג) זֹהַר פָּרָשַׁת פִּנְחָס בְּרַעֲיָא מְהֵימְנָא ^אבו יבואר אשר דברי הרעיא מהימנא הוא בדבר אחד כדברי הזוהר חדש דלעיל בזה שהשינוי היה במקום הלבנה. וחולק עליו במהות השינוי מקום, דבשונה מדעת הזו"ח שבתחילה היתה הלבנה קבועה כזנב לחמה בגלגל אחד עמה וירדה למטה לגלגל ראשון, סבירא ליה לרעיא מהימנא כחכמי ישראל שלא נתחלקה הרקיע לגלגלים, והשינוי היה שמתחילה השפיעה הירח ומיקומה היתה מעל נוגה וכוכב כמו ציור "סגולתא", וירדה תחתיהם כמו ציור "סגול"..

וראייה לזה ששלימות ישראל זה המספר, שהרי כשיצאו ממצרים היו שש מאות אלף (שמות יב, לז), וכשנפלו בעגל היו שש מאות אלף, ובפרשת במדבר היו שש מאות אלף (במדבר א, מו), ובפרשת פנחס היו גם כן שש מאות אלף (במדבר כו, נא), שמזה נראה כי צורת ישראל ושלימותם שש מאות אלף. ומה שנתוספו אחר כן, זהו מפני הברכה שנתברכו, אבל שלימות ישראל המספר שראוי להם הוא שש מאות אלף.

וְאָמְנָם, בְּסֵפֶר גּוּר אַרְיֵה הַנִּזְכָּר, בְּפָרָשַׁת פִּנְחָס, הֶאֱרִיךְ בְּפֵרוּשׁ הַמַּאֲמָר, כְּמוֹ דַּף בִּפְנִים וּבַחוּץ מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו, וּכְלַל דְּבָרָיו שֶׁמִּצַּד הָעוֹלָם יִהְיֶה מַנְהִיג אֶחָד, וְלֹא יַנְהִיגוּהוּ שְׁנַיִם, אֲבָל מִצַּד עֶצֶם הַבְּרִיאָה נִבְרְאוּ שָׁוִים, וְלָזֶה טָעֲנָה שֶׁאַף שֶׁמִּצַּד מֶמְשֶׁלֶת הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים, לָמָּה תִּתְמַעֵט מִמַּה שֶּׁהִיא רְאוּיָה לוֹ מִצַּד עֶצֶם הַבְּרִיאָה?