במדבר כח:ד מחשבת ישראל: עקידת יצחק

במדרש (ויקרא רבה פרש' ז') אדם כי יקריב מכם קרבן ליי' ר' ברכיה בשם רבי עזרא דכפר חטיא אמר מלה"ד למלך שהי' לו שני מגיסין ועשה לו הראשון תבשיל ואכלו וערב לו. השני עשה לו תבשיל ואכלו וערב לו. ואין אנו יודעים איזה ערב יותר. אלא ממה שצוה את השני עשה לי כתבשיל הזה אנו יודעים שתבשיל של שני ערב לו יותר. כך הקריב נח קרבן וערב לו שנאמר (בראשית ח') וירח את ריח הניחח והקריבו ישראל קרבן שנאמר (במדבר כ"ח) תשמרו להקריב לי במועדו אין אנו יודעין איזה ערב יותר אלא משצוה את משה וא"ל (ויקרא י') זאת תורת העולה אנו יודעין של ישראל ערב לו יותר שנאמר (מלאכי ג׳:ד׳) וערבה ליי' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות כימי עולם כימי משה וכשנים קדמוניות כימי שלמה ד"א כימי עולם כימי נח הה"ד (ישעי' נ"ד) כי מי נח זאת לי וכשנים קדמוניות כימי הבל שלא היתה ע"א בעולם:

במדרש (תנחומא פ' כי תשא) על שלשה דברים נתקשה משה לפני הקב"ה. כשא"ל ונתנו איש כופר נפשו לי"י אמר לפניו רבונו של עולם וכי יוכל אדם לתת כופר נפשו א"ל משה לא כמו שאתה סבור איני אומר שיתנו כפי כחי אלא כפי כחם זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל וכשא"ל (שמות כ"ה) ועשו לי מקרש א"ל רבונו של עולם הלא את השמים ואת הארץ אתה מלא ואיך יוכלו לעשות לך בית המקדש אמר לו לא כמו שאתה סבור איני אומר שיעשו כפי כחי אלא כפי כחם עשרים קרשים בדרום ועשרים בצפון ושמנה במערב וכו'. וכן כשאמר ליה (במדבר כ"ח) את קרבני לחמי לאשי אמר ליה רבונו של עולם ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה (ישעי' מ') אמר ליה לא אמרתי שיתנו לי כפי כחי אלא כפי כחם את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני וגו' (במדבר שם) הדא הוא דכתיב (איוב ל"ז) שדי לא מצאנוהו שגיא כח.