וַנִּצְעַ֤ק אֶל־יְהוָה֙ וַיִּשְׁמַ֣ע קֹלֵ֔נוּ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָ֔ךְ וַיֹּצִאֵ֖נוּ מִמִּצְרָ֑יִם וְהִנֵּה֙ אֲנַ֣חְנוּ בְקָדֵ֔שׁ עִ֖יר קְצֵ֥ה גְבוּלֶֽךָ׃
מורה נבוכים
וכבר קדם לנו בזה המאמר פרק בבאור המלאכים אינם גופות. וזה גם כן הוא מה שאמרו אריסטו; אלא שהנה – התחלפות שם, הוא יאמר שכלים נפרדים, ואנו נאמר: ׳מלאכים׳. ואמנם אמרו הוא שאלו השכלים הנפרדים הם גם כן אמצעיים בין האלוה ית׳ ובין הנמצאות, ושבאמצעותם יתנועעו הגלגלים, אשר הוא סיבת היות ההוות – זה גם כן כתוב בכל הספרים, שאתה לא תמצא כלל פועל שיעשהו האלוה אלא ׳על ידי מלאך׳. וכבר ידעת, שענין ׳מלאך׳ שליח, וכל עושה מעשה מצוה הוא ׳מלאך׳ עד שתנועות בעלי החיים ואפילו שאינם מדברים סיפר הכתוב עליהם שהם ׳על ידי מלאך׳ כשתאות התנועה ההיא לכונת האלוה אשר שם בו כח יניעהו התנועה ההיא. אמר ״אלהי שלחני מלאכה וסגר פום אריותא ולא חבלוני״ – ותנועות ׳אתון בלעם׳ כולם ׳על ידי מלאך׳; עד שהיסודות יקראו גם כן ׳מלאכים׳: ״עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט״. והנה יתבאר לך ש׳מלאך׳ יאמר על השליח מן האנשים ״וישלח יעקב מלאכים״; ויאמר על הנביא ״ויעל מלאך יי מן הגלגל אל הבוכים״; ״וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים״; ויאמר על השכלים הנפרדים שיראו לנביאים ׳במראה הנבואה׳; ויאמר על הכוחות החיוניות כמו שנבאר.
בית אלהים
ויקשה לזה ממה שמצאנו בכמה מקומות ענין תפלה בלשון צעקה שהוא הרמת קול, כמו שמצאנו למשה (שמות ח') ויצעק משה אל ה' על דבר הצפרדעים וגו', (במדבר י"ב) ויצעק משה אל ה' לאמר אל נא רפא נא לה, ובישראל (שמות י"ד) ויצעקו ב"י אל ה', (במדבר כ') ונצעק אל ה' וישמע קולנו, ובשופטים ד' פעמים ויצעקו בני ישראל אל ה', וכן שמואל (שמואל א' ט"ו) [ויזעק] (ויצעק) אל ה' כל הלילה, וכן בכמה מקומות בתלים, זעקתי אליך ה'.
מורה נבוכים
ומבואר הוא שמאמרי הנה ׳עליו׳ הוא כפי זה המשל הנשוא. ו׳מלאכי אלהים׳ הם הנביאים, שנאמר בהם בפרוש ״וישלח מלאך״, ״ויעל מלאך יי מן הגלגל אל הבוכים״. ומה טוב אמרו: ״עולים ויורדים״ – ה׳עליה׳ קודם ה׳ירידה׳ – כי אחר ה׳עליה׳ וההגעה אל מעלות ידועות מן ה׳סולם׳ תהיה ה׳ירידה׳ במה שפגש מן הענין – להנהגת אנשי הארץ ולמודם, אשר בעבור זה כנה ב׳ירידה׳ כמו שבארנו.