וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר נָשִׂ֑יא פַּלְטִיאֵ֖ל בֶּן־עַזָּֽן׃
מורה נבוכים
אבל ׳נטע רבעי׳ עם מה שיש בו מריח ׳עבודה זרה׳ להתלותו ב׳ערלה׳ (כמה שזכרנו) הוא נוהג מנהג ה׳תרומה׳ וה׳חלה׳ וה׳ביכורים׳ ו׳ראשית הגז׳ שהוא ליתן ראשית כל דבר לאלוה – לחזק מדת הנדיבות ולמעט תאות המאכל וקנות הממון. וכן זה הענין בעצמו בלקיחת ה׳כהן׳ ׳זרוע ולחיים וקיבה׳ – ש׳לחיים׳ מראשית הגוף בעל החיים וה׳זרוע׳ הוא הימין והוא תחילת מה שיסתעף מן הגוף גם כן ו׳קיבה׳ ראשית בני המעים כולם.