בראשית טו:ט מחשבת ישראל: גבורות השם, תורת העולה ומורה נבוכים

וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃

גבורות השם

ובמדרש רבות בפרשת לך לך (מד, יד), רבי יודא בר חנינא אומר, לא כקורא תגר, אלא אמר לו באיזה זכות. אמר לו, בזכות כפרות שאני נותן לך לבניך. "ויאמר אליו קחה לי עגלה משולשת וגו'" (בראשית טו, ט), הראה לו ג' מינים* פרים, וג' מינים שעירים, וג' מינים אילים. ג' מינים פרים; פר יום הכפורים, ופר הבא על כל המצות, ועגלה ערופה. וג' מינים שעירים; שעירי הרגלים, שעיר ראש חדש, שעיר של יחיד. ג' מיני אילים; אשם ודאי, ואשם תלוי, וכבשה של יחיד. "ותור וגוזל" (שם), ותור ובן יונה, "ויקח לו את כל אלה" (שם פסוק י). רבי שמעון בן יוחאי ורבנן; רבי שמעון בן יוחאי אומר, כל הכפרות הראה לו, ועשירית האיפה לא הראה לו. ורבנן אמרי, אף עשירית האיפה הראה לו, נאמר כאן "ויקח לו כל אלה", ונאמר להלן (ויקרא ב, ח) "והבאת את המנחה אשר יעשה לו מאלה". "ואת הצפור לא בתר" (בראשית טו, י), הראה לו שמבדילין בעולת עוף, ואין מבדילין בחטאת העוף*, עד כאן.
שאל רבBookmarkShareCopy

גבורות השם

ובפרק בני העיר (מגילה לא:), אמר רבי יוסי, אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר (בראשית טו, ח) "ויאמר ה' אלקים במה אדע כי אירשנה". אמר אברהם לפני הקב"ה, רבונו של עולם, שמא בני יהיו חוטאים, ואתה עושה להם כאנשי דור המבול ודור הפלגה. אמר לו, לאו. [אמר לפניו, רבונו של עולם] "במה אדע". אמר לו, (בראשית טו, ט) "קח נא לי עגלה משולשת". אמר לו, תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם. אמר להם, כבר תקנתי להם סדר קרבנות, שבזמן שקוראים בהם מעלה אני עליהם כאילו הקריבו לפני קרבן ואני מוחל להם, עד כאן. הרי שהם ביארו כי שאלת אברהם היה "במה אדע" שלא יעבור זרעו מן העולם, לא במה אדע שיתקיימו בניו בארץ.
שאל רבBookmarkShareCopy

גבורות השם

והכפרות הם ט' מינים בהמות, מפני שהחטאים דומים לחולי הגוף, והחולי אשר נתהוה בגוף, יש חולה שיש לו חמימות יותר מן הראוי, ורפואתו הוא בענין אשר ראוי לו. ויש מקרירות, ורפואתו בענין הראוי לזה. ויש בענין הלחות, ויש בענין היבשות, ורפואתו בענין הראוי לו. כך רפואת הנפש, אין זה כזה, ולכל אחד קבעה התורה התמימה כפרה ורפואה מה שראוי לו. ולכך הם תשעה כפרות מן הבהמות, ובט' יכללו כל החלקים, "ותור וגוזל" (בראשית טו, ט) הם אחד, כי כן כתיב (שם פסוק י) "ואת הצפור לא בתר", כלל שניהם בלשון אחד. ואין חילוק בתורה בין תור וגוזל, שיכול להביא תור או גוזל, הרי הם עשרה קרבנות.
שאל רבBookmarkShareCopy