וְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ מִיַּ֥ד כָּל־חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְרֹ֖שׁ אֶת־נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם׃
נשמת חיים
נח מצא חן בעיני ה' וכאשר יצא מן התבה ויבן נח מזבח וירח ה' את ריח הניחוח אף עפ"י שלא הרשה לאדם הראשון הבשר כירק עשב נתן לו את כל ובתנאי שדמו בנפשו דמו לא יאכל והיא המצו' השביעית של שבעה מצות בני נח. וסמך לזה (בראשית ט ה) ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אתיו אדרוש את נפש האדם כלומר אעפ"י שהותר לכם נטילת הנשמה מן הבהמות את דמכם אדרוש כי לא תעבור הריגת האדם מבלי נקמה כהריגת הב"ח. ולהורות חומר עון הרציחה אמר אך את דמכם והריגתכם בנפשותיכם כלומר בשביל נפשותיכם היקרות הן מיד כל חיה הן מיד כל אדם הן מיד איש אחיו שהוא אוהב לו כאח והכהו והוא לא שונא לו מתמול שלשום אדרוש את נפש האדם. וכן גזר חכמתו ית' שהשור יסקל ומעשה היה בתרנגול שהרג את הנפש והביאוהו לבית דין וסקלוהו. ושמי שהרג בזדון יהרג ומי שהרג בשוגג יגלה. וסמוך לזה שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם. כלומר שופך דם האדם באדם אחר או שופך דם האדם באדם אף עפ"י שלא יצא דמו לחוץ או השופך והורג אדם בפני אדם וכדמתרג' המתרג' דישוד דמא דאינש' בסהדין דמו ישפך ונתן סיבה לחומר עון השפיכה באמרו כי בצלם אלהים עשה את האדם ואינו ממדרנת הבהמות שאין להם אלא הנפש החיונית ולכן הותר הריגתם אבל האדם נעשה בצלם אלהים מפאת נשמתו ולכן אין ראוי להשחית להשמיד ולאבד צלם נכבד כמוהו. ויש מי שפירש אך את דמכם אדרוש להביא החונק עצמו כי הקב"ה יקח נקמתו ממנו בעוה"ב על העון אשר נשא בנפשו. ולכל הפירושים מכאן ראיה שהנפש השכלית היא רוחנית ולהשארותה אחר המות:
האמונות והדעות
השמיני שער החיים. ראו אחרים כי הטוב שידרוש האדם בעולם הזה, ההשגה על אריכות ימי חייו, ואמרו כי ארך החיים, בו יגיע האדם אל כל אשר יחפוץ, מעניני התורה ועניני העולם, ואם לא ישתדל האדם על זה אי זה דבר ישמור, ובה יעדו הספרים באמרם למען יאריכון ימיך (שמות כ' י"ב), למען תחיו ימים רבים (ירמי' ל"ה ז'). וסבות החיים אצל אלה התמדת האכילה והשתיה, ושלא ירבה במשגל, ושישתדל לשמח את נפשו, ושימנע מהכנס בסכנות ובפחדים, כל עניני התורה ועניני העולם. ואמת הוא כי הענינים האלה מתקנים הגוף, אבל אינם סבות החיים, כי אנחנו מוצאים הרבה מבני אדם הם על הענין הזה, והם קצרי חיים, ואחרים בהפך הענין הזה, וחייהם ארוכים. ותראה גופים שבנינם חזק, יהרסו מהרה, ואחרים בנינם חלוש, יעמדו ימים רבים. ואם היה הענין כאשר אמרו, היו המלכים מאריכים ימים יותר מכל אדם, בעבור שהם יכלתם על המזונות והתענוג. ועוד אזכור כל מה שהניחו בשער הזה, כי האדם כל אשר יאריכו ימיו, ירבו יגוניו ודאגותיו וצרותיו, וכמו שאמר (תהלים כ"ה י"ז) צרות לבבי הרחיבו; וירבו עליו העונות והחטאים, ויאריך חשבונם ומנינם, וכאלו הם מתחדשים בכל יום, כמ"ש (צפניה ג' ז') אכן השכימו השחיתו כל עלילותם; ובעוד שהוא בענין הילדות הוא סכל לא ידע מאומה, כמו שאמר (משלי כ"ב ט"ו) אולת קשורה בלב נער; וכאשר יגיע אל ימי הנערות יעתק אל ההפסד ואל ההפקר, כמו שאמר (שם כ"ט) נער משולח מביש אמו; וכאשר יגיע אל הבחרות, יכנס בעמל וביגיעה, וכמ"ש (שם י"ו כ"ו) נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו; וכאשר יגיע אל הזקנה יסור כל מה שהתאוה ויהיו חייו עליו לטרח, כמו שאמר (קהלת י"ב י"א) עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו ימים אשר תאמר אין לי בהם חפץ, ויחסר זיוו ולחו והרגשתו וכחותיו, וישוב כעב אשר נמס ממנו המטר, ונשאר עשנו היבש אשר אין בו תועלת, כמ"ש אחריו (קהלת י"ב ב') עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחרי הגשם, ושאר הפרשה עד סופה. והאדם הצדיק לא יאהב חיי העולם הזה, כי אם בעבור שהיא מדרגה יגיע בה ויעלה ממנה אל העולם הבא, לא בעבור עצמה. ולא נתנה אהבתה בלב האדם כי אם שלא ימית את עצמו כשתבא עליו צרה, כמ"ש (בראשית ט' ה') ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש:
אגרות צפון
והחוקים: כמו עם האדם כן תתנהג עם כל יצור ממך ולמטה; מהאדמה אשר תשא הכל, עד הצמחים ומפלגת הבעלי חיים. גופך וכחות נפשך "האני" שלך, אשר יותר מכלם תכנה בשם "שלי" — הלא הוא, לפעול נגדם במדת הצדק כמו נגד האדם. — המשפט היוצא שם ממושג השווי של העצמים הדומים לך, יצא לנו פה ממושג קנין ה', ה', אשר הוא למגן ומחשה בעד כל הנכנעים תחתך מיצר לבבך. — חובות המשפטים מובנים וברורים לך יותר, יען עפ"י הרוב עליך רק להכיר את עצמותך, למען תרגיש אל נכון את רגשות אחיך האדם, גבר עמיתך, לוא יכולת לחוש ולהרגיש ככה בדברים הנוגעים לכל יצור אחר, לוא הכרת ככה את גופך ורוחך ותנאי הפעולה אשר יפעלו יחד; כי אז גם החוקים היו ברורים ומובנים לך כהמשפטים, המה ידרשו ממך: כבוד היצורים בהיותם קנין ה', אל תשחית דבר מהם! אל תרע ואל תצר למו! אל תעש בם כלה! השתמש בכל דבר בהשכל ודעת. כבד את קיום המינים בהיותם סדר ה', אל תערבם כלאים. כבד את הברואים בהיותם עבדים במערכת הבריאה. כבד רגשות ונטיות הבעלי חיים. כבד גוף האדם גם בצאת נפשו. כבד גופך. והחזקתו בהיותו חומר, ציר וכלי יוצר לרוחך. להגביל ולהכניע גם נטיות לבבך ופעולותיך הארציות תחת חוק ה', למען גם הנה תהיינה קדושות רק על טהרת האנושיות בבנין תכלית האדם הקדושה, — ואל תשפל למדרגת בהמה. כבד רוחך חלק אלקי במזון וכלכלת גופו שהנהו כלי למעשהו, וכי תביא אל תוכו רק מזון כזה, אשר לא ישביתהו מטהרו, למען יוכל להיות ציר אמונים בעד העולם אל הרוח ובעד הרוח אל העולם, ולא יבוא לידי התרפות או מלחמת החושים. לכן עליך לכסות ולהכשיר את חלק הבהמי שלך, לבלי תפריז להעריך את ערכו ולכבדו, עד כי כל צדדי ההתנגדות יבואו בך אל עמק השוה, וגם התשוקה הבהמית תתהפך לתשוקת אדם המעלה בטוב טעם ודעת. ובאחרונה כבד נפשך בדבורך ומוצא שפתיך. —