וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃
עקידת יצחק
*ואומר כי אחר וכו', תוכן דעתו, כי כמו שהשגחת האדם על אשר חוצה לו מכל סביבותיו, היא על שלש מדרגות, כי על רעיו ועמיתיו ישגיח רק לפעמים כאשר תמצא ידו להטיב למו, או להענישם ולהרע למו בראותו אותם עושים עולתה לעשוק עניים ואביונים, ועל קרוביו ואנשי ביתו ומשפחתו ישגיח בהשתדלות והשגחה יתירה, כי מצד אחד יעמול בכל מאמצי כחו להמציא למו מחסורם אשר יחסר למו, ומצד אחר יורם ללכת בדרך הישרה, ובהעותם ללכת ארחות עקלקלות יוכיחם בשבט פשעם, אבל על עניני נפשו, ובמה שמגיע אל עצמו ובשרו ישגיח בהשגחה יותר גדולה מכולן, לקרב כל טוב ומועיל, ולהרחיק כל רע ונזק, כן תהיה גם השגחת הי"ת על יצוריו על שלש מדרגות, כי על שאר כל העמים שהם שבעים אומות לדחז"ל, [לפי מספר ראשי אבותם הראשונים אשר נפרדו מבני נח אחר המבול, (עיין בראשית י׳:א׳) אשר עליו יורה גם מאה"כ "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" ר"ל הבאים מצרימה שהיו שבעים נפש, עיין בחיי על התורה] ישגיח רק בהשגחה כללית. ובראותו חמס וריב בתוכם יענישם על עונם, אף שהנהגתם, הפרטית מסר לדחז"ל לשבעים שרים ומלאכים המשרתים לפניו, ומדרגת השגחתו זאת תקרא בשם ראיה, כמאה"כ "וירא ה' כי רבה רעת האדם" וירד ה' לראות את העיר" וכו', ועל ישראל עם קרובו ובחיריו ישגיח בהשגח' פרטית ויותר מעולה לפנות אליהם בכל עת לתקן עיניהם תמיד, או להענישם בעברם על מצותיו, ומדרגת השגחתו זאת תקרא בשם פנים, כמו "ישא ה' פניו אליך" לטובה, "ונתתי פני באיש ההוא" לרעה ולהענישו, או בפועל פנה הנגזר משם פנים כמו "ופניתי אליכם והרביתי אתכם, ולהורות על הסרת ההשגחה הפרטית הזאת מישראל בעת ילכו עמו קרי והכל סר יחדיו נאלחו, נאמר "והסתרתי פני מהם", ועל יראיו וחסידיו הקרובים אליו מאוד הנאהבים והנעימים לו כאילו היו עצם מעצמותו ית' ישגיח בהשגחה עוד יותר גדולה, כמו שישגיח ד"מ האדם על עניני עצמו, ומדרגת השגחתו זאת תקרא בשם "עין ה' בלשון יחיד, כמאה"כ "הנה עין ה' אל יריאיו" וכו' על דרך משל הלקוח מבני אדם אשר ברצותם להביט ולהשקיף רק על דבר אחד מיוחד בהסתכלות והתבוננות יתירה יעצימו עין אחת ויראו רק באחרת למען יתאחדו כחות כל עורקי ועצבי חוש הראות, ולא יוחלש ג"כ רושם ראית הדבר המיוחד ההוא ע"י ראית העין השנית הדברים האחרים העומדים לעומתו או מסביב לו, וכן אה"כ גם בבני אדם להורות על השגחה עצומה ומופלגת כזאת "ואשימה עיני עליו" בלשון יחיד. וכן "לבבתני באחד מעיניך" וברעיון יקר זה הולך הרב ז"ל ומבאר הרבה כתובים. ואומר האחר שספו תמו כל הדעות הרעות האומרות עזב י"י את הארץ אשר כללם וכתב ענינם הרב המור' פי"ז ח"ג ונשארו דעות מכירות בידיעתו יתע' והשגחתו בעולם הזה השפל ובפרט אנחנו עם תורת האמת בלבנו שזאת היא פנת כל בנינו הנה עדיין יש לנו להאמין ולקיים שההשגחה אינה על ענין אחד על כתות האנשים אבל שתחלק על כתותם בפחות ויתר כפי רחוקם וקורבתם אליו ית' אמנם מה שראוי חלוקו ראשונה הוא לג' סוגים ראשיים:
גבורות השם
והמדקדק בדברי הכתוב ימצא שאין זה קשיא. כי אצל נח הזכיר הכתוב חיי נח, והזכיר מיתתו, לפי שהמיתה נמשך אחר ימיו, כי בסוף הימים באה המיתה, והמיתה גמר הימים ותכלית הדור. ואחר כך מתחיל הכתוב לספר חיי הבן. ואין קשיא אם מתחיל לספר אחר שמת האב מדברים שהיו קודם מיתת האב, לפי שהכתוב מספר שני הדורות, ודור האב היה קודם לדור הבן. לכך משלים דור האב קודם שמתחיל בספור הבן, והמיתה אינה רק תשלום הדור. וכאן אילו התחיל הכתוב לספר "אלה תולדות אברהם", כמו שאחר מיתת נח מתחיל (בראשית י, א) "ואלה תולדות בני (-שם-) [נח]", בודאי שפיר נוכל לומר שהכתוב מספר המשך הדורות זה אחר זה. וכן תמצא באברהם, שהזכיר מיתתו של אברהם (בראשית כה, ז-ח), ואחר כך מתחיל תולדות של יצחק (שם פסוק יט), אף על גב שבזמן תולדות יצחק היה אברהם חי, שהרי* הכתוב מספר סדר הדורות זה אחר זה. וכן גבי יצחק הזכיר מיתתו של יצחק (בראשית לה, כח-כט), ואחר כך מזכיר תולדות עשו (בראשית לו, א) ותולדות יעקב (בראשית לז, ב), מפני שדרך הכתוב להזכיר סדר התולדות כך. אבל לומר (בראשית יא, לב) "ויהיו ימי תרח וגו'", "ויאמר ה' אל אברהם לך לך" (בראשית יב, א), זה קשיא גדולה, דמשמע שאחר מיתת תרח "ויאמר ה' אל אברהם לך לך", שאין כאן המשך הדורות זה אחר זה.