וַיַּשְׁכֵּ֨ם אַבְרָהָ֜ם בַּבֹּ֗קֶר וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹר֔וֹ וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י נְעָרָיו֙ אִתּ֔וֹ וְאֵ֖ת יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיְבַקַּע֙ עֲצֵ֣י עֹלָ֔ה וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אָֽמַר־ל֥וֹ הָאֱלֹהִֽים׃
נתיבות עולם
ועוד הזהירו אותו שלא יצא מן הסדר השכלי. בפרק גיד הנשה (חולין צא.), "ויאבק איש עמו עד עלות השחר" (בראשית לב, כה), אמר רבי יצחק, מכאן לתלמיד חכם שלא יצא יחידי בלילה. רבי אבא בר כהנא אמר מהכא (רות ג, ב) "והנה הוא זורה את גורן השעורים". רבי אבהו אמר מהכא (בראשית כב, ג) "וישכם אברהם בבקר ויחבוש וגו'". ורבנן אמרי מהכא (בראשית לז, יד) "לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן וגו'". רב אמר מהכא (בראשית לב, לב) "ויזרח לו השמש".
גבורות השם
ומה שאמר (שמות ד, כ) "ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על הַחמור", בה' הידיעה. ועוד, וכי לא היה לו גמל שישא את אשתו ואת בניו כמו שהיה ליעקב, דכתיב (בראשית לא, יז) "ויקח את בניו ואת נשיו וישא אותם על הגמלים". נתעוררו בזה* בפרקי רבי אליעזר (פל"א), ואמרו שם; "וירכיבם על החמור", הוא החמור שרכב עליו אברהם אבינו, דכתיב (בראשית כב, ג) "ויחבוש את חמורו". והוא החמור שעתיד לרכוב עליו מלך המשיח, דכתיב (זכריה ט, ט) "עני ורוכב על החמור". והוא החמור שנברא בין השמשות בששת ימי בראשית, עד כאן.
דרוש
ובפרקי רבי אליעזר (פל"א), "ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור" (שמות ד, כ), הוא החמור שרכב עליו אברהם, שנאמר (בראשית כב, ג) "ויחבוש את חמורו". הוא* שעתיד לרכוב עליו מלך המשיח במהרה בימינו, שנאמר (זכריה ט, ט) "עני ורוכב על החמור". וקשה, מה לנו בזה אם הוא חמור זה או חמור אחר.