בראשית כב:ה מחשבת ישראל: גבורות השם, נצח ישראל, הגיונות אל עמי והצדק הסוציאלי והצדק המשפטי והמוסרי שלנו

וכן מה שאמר כי כנען יותר מקולקלים מהכל, יש לך לדעת ענין כנען. כי כמו שאמרנו למעלה כי ישראל הם כמו צורה נבדלת מן החומר, ויש צורה המוטבעת בחומר, וזאת הצורה היא צורה הפחותה. וכאשר אמרנו כי מצרים נקראים חמורים, ונמשלים כבהמה, כך הכנענים גם כן דומים לזה, ועליהם נאמר (בראשית כב, ה) "שבו פה עם החמור", עם הדומה לחמור (יבמות סב.), כי הצורה המוטבעת בחומר נמשל כחומר, ויש לה משפט החומר בכל מעשיה. ולפיכך הכנעניים הארורים דומים למצרים, כי המצריים הם החומר, וכמו כן הכנעניים הם הצורה הפחותה הארורה אשר היא מוטבעת בחומר, ולפיכך ימשך לה מן הדברים אשר ימשכו אחר החומר, ושוים בכל דבר. וישראל הם הצורה הנבדלת בלתי מוטבעת בחומר. ומפני שהצורה המוטבעת היא צורה פחותה, נאמר עליה (בראשית ט, כה-כו) "ארור כנען וגו' ויהי כנען עבד למו". שהצורה המוטבעת היא צורה, ואין לה שלימות אשר ראוי לצורה, שראוי שתהיה צורה נבדלת, והיא צורה חסירה וארורה. והצורה הזאת המוטבעת אינה בן חורין, רק משועבדת לצורה הנבדלת, וזה בשביל חסרון הצורה המוטבעת, שהיא צורה חסירה. והדברים האלו הם דברים עמוקים מאוד ומופלאים.

והכל נרמז בענין אברהם והחמור אשר רכב עליו ונעריו עמו, אשר אמר להם (בראשית כב, ה) "שבו פה עם החמור", עם הדומה לחמור (יבמות סב.). כי אברהם דומה לצורה הנבדלת, והחמור הוא החומר, ושתי נעריו אשר אמר להם "שבו פה עם החמור", והם הכחות אשר הם חומרים, והם מוטבעות בחומר. ולפיכך אמר להם "שבו פה עם החמור", עם הדומה לחמור. בודאי הנה ישראל כמו הצורה הנבדלת, ומצרים הם החומר אשר אמרנו לך, והכנעניים הם הצורה המוטבעת בחומר, אשר הוא ארור, מטעם אשר אמרנו לך למעלה.

מעשה ברבי יהושע וכו'. נראה שגם זה היה בביתר, דהא בסוף הענין קאמר 'ועל אותה שעה נחתם גזר דינם', ובודאי זה בענין ביתר איירי, אף כאן בביתר מדבר, אשר היופי וההדור מדתם, כמו שמבואר למעלה. וכן מה שאמר בבן ובת של רבי ישמעאל כהן גדול, שהיה גם כן להם היופי המורה על מעלתם ומדריגתם החשובה, ומזה נמשך הפרישה מן הערוה, שהרי מי שנוטה אחר הזנות הוא ענין חומרי. שלכך אמרה תורה (במדבר ה, טו) שהסוטה קרבנה שעורין, שהיא עשתה מעשה חמור, לכך קרבנה גם כן מאכל חמור (סוטה יד.). נמצא כי כל ענין ביתר ומעלתם הפרישה מן החומר המגונה, וזהו מעלתם בעצמם, וכמו שמורה על זה המאמר שאחר כך. ולפיכך לא רצה כל אחד ואחד להנשא לעבד, אשר עליו נאמר (בראשית כב, ה) "שבו לכם פה עם החמור", עם הדומה לחמור (יבמות סב.). ואיך יהיה מזדווג מי שהוא נבדל מן החומר הרע לעבד החומרי. וזהו שאמרו גם כן כהן, שהוא קדוש, ישא שפחה. והיא אומרת, בת כהנים גדולים תשא עבד, והדברים מבוארים: