בראשית כח:יח מחשבת ישראל: הגיונות אל עמי ותורת העולה

וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ׃

הגיונות אל עמי

״ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה״ (בראשית כח, יח), ולהלן ״והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים״.
שאל רבBookmarkShareCopy

תורת העולה

והנה ראיתי להאריך קצת בדרך זה, כי סולק מעלינו הקושיא שהעיר עליה הרמב"ן ז"ל פרשת תולדות יצחק, על מדרשם ז"ל (ב"ר צה ב) שהאבות שמרו התורה כולה, כמו שדרשו ז"ל (בראשית כו ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי וגו'. וכתב שם הרמב"ן, ויש לשאול אם כן איך הקים יעקב מצבה ונשא אחיות, ועמרם נשא דודתו, ומשה הקים שנים עשר מצבות, והאיך אפשר שנהגו היתר בתורה, במה שאסר אברהם אבינו על עצמו. וקבע לו השם יתעלה שכר על הדבר, והוא יצוה בניו ובני ביתו, וביעקב דרשו (ב"ר מט ו) ששמר שבת, וקבע לו תחומין. ותירץ הרמב"ן כי אברהם לא שמר התורה אלא בארץ, ויעקב נשא אחיות בחוצה לארץ, וכן עמרם וכו', כמו שהאריך שם. ואני תמה על זה, כי לא מצינו שגרש יעקב נשיו בבואו לארץ, ואף כי לאחר שמתה לו רחל, נשארה לו בלהה וזלפה, שהיו גם כן אחיות לפי דעת רבותינו ז"ל (ב”ר עד יג-יד).
שאל רבBookmarkShareCopy

תורת העולה

אמנם, יעקב הציב מצבה והוא מצבה אשר נזכרה ראשונה בתורה, וכמו שנאמר (בראשית כ״ח:י״ח) ויקח את האבן אשר שן מראשותיו וישם אותה מצבה, והנה נאסר אחר כך הקמת מצבה כמו שנאמר (דברים ט) לא תקים לך מצבה אשר שנא השם אלקיך ודרשו ז"ל שהיתה אהובה בימי האבות והכנעניים עשאוה חוק לעבודה זרה ושנאה הקדוש ברוך הוא, ויש לשאול טעם למה עשאוהו הכנעניים חוק, יותר ממזבח שהקריבו עליו האבות אלא נראה לי שכל זה נתבאר מסוד הקרבות עם פירש פרשת ויצא יעקב, וזה כי מצבה הוא אבן אחת ומזבח הם אבנים רבות כאמרם ז"ל, ולזה נראה כי מאחר שידוע ומקובל באומה שמראה הסלם שראה יעקב רומזת על ענינים אלקיים, וכמו שאמר מה נורא המקום הזה וגו', ורוב החכמים הסכימו כי ענין הסולם הוא מורה על מציאות העולם כולו, והקשר מדרגתו ועילותיו זה על זה אשר בזה מלאכי אלרים עולים ויורדים וכמו שהאריך הרב המורה בזה חלק ראשון פרק חמשה עשר ופרק עשירי חלק שני לזה אמר גם כן כי יערב אף על פי שהיה מרובל בידו ענין חדוש העולם והנהגת השם יתעלה את עולמו מאבותיו ומרבותיו מכל מרום לא הספיר לו זה אלא רצה לעמוד על זה גם כן על המחקר כמו שהוא מדרך משלמים ולזה נאמר כי בצאתו מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במרום וגו' רצה לומר כשרצה ללכת לחרן פגע במקום והוא בית מדרשו של שם ועבר, שאמרו עליו רבותינו ז"ל שהיה נטמן שם ארבעה עשר שנה, או אם תרצה לומר שכיון במקום זה על מקום מדרגות עיון וכמו שבאר הרב המורה בשתוף שם מרום בפרק שמיני חלק ראשון ולזה כתב שם הרב המורה וזה לשונו, ודע כי כל שם שנבאר שתופו בזה המאמר אין כוונה ממנו להעיר על זה שנזכרהו בפרק ההוא לבד אבל אנחנו נפתח שער על עניני השם ההוא המועילים כו', הנה באר דבר זה בשתוף שם זה יותר מבשמות אחרים להעיר על הקום זה, כי הוא הדרוש הכולל הכל ואמר וילן שם כי בא השמש וגו', כמו שנאמר באברהם (בראשית ט״ו:י״ז) ויהי ה שמש באה ועלטה היה וגו', שכבר נתבאר לעיל שכוונת הפסוק שרצתה שמשו ואורו לשקוע, כי לא הספיק שכלו להעמידו על האמת עד שהא לו עזר מלמעלה, והוא התנור עשן ולפיד אש כמו שנתבאר וכן נאמר ביעקב וילן שם כי בא השמש רוצה לומר פגע במקום שהוצרך ללון שם כי בא לו השמש והנה מקום ההוא ענין דאוש חדוש העולם שהוא מעמד שכלי אין באפשרות לעמוד עליו מצד המופת כמו שכתב הרב המורה בארוכה פרק אחד ושבעים חלק ראשון, ועל כרחו הותרך ללון בעמק הענין ההוא כי בא לו השמש ונפל גם כן שינה על עיניו בענין זה, ולזה נאמר ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא ידוע אמרם בספר יצירה שני אבנים בונים ארבע כו', וכן אמרו פרק אין דורשין, והארץ היתה תהו ובהו, תהו זו קו ירוק המקיף העולם ובהו אלו אבנים מפולמות, שנאמר ונטה עליה קו תהו ואבני בהו ונראה שהם ענין האותיות שהם האבנים מפולמות, והוא מלשון פלוני אלמוני, כמו שכתב הרלב"ג ריש בראשית שהוא לשון לחות, כמו שכתבו החכמים בזה מלשון דגים מפולמות ונקראו אבנים מפולמות להיותכי מתוכן יצא הליחות שהוא המים שנאמר ורוח אלקים מרחפת על פני המים, שהם היו תחלת הברואים, כמו שנתבאר כל זה למעלה בדברינו והנה קו ירוק הוא הדבר שקדם לאותיות והוא הקו והנקודה שאי אפשר לצייר שום אות בלא קו ונקודה, והנה אות הו' הוא כדמות קו ואת הי' כדמות נקודה, ואי אפשר להשכיל קו או נקודה אלא באלו שני אותיות ואף כי עיקר הקו והנקודה הוא דבר שאין בו ממש ושום גשמות, והוא אמרם קו ירוק שמקיף העולם ומתאר הבריות, וזהו האמת כי דבר זה מקיף העולם, כי הנקודה סוף הקו, והקו הוא סוף השטח, והשטח סוף הגשם אם כן זהו מקיף העולם וכל אשר נמצא בעולם, וכבר ידוע כמה דברו החוקרים והחכמים מענין הנקודה והקו, כדי לעמוד על ענין הגשם, והוא התחלת כל חכמה ולזה אמר שהוא קו המקיף העולם והוא תהו כי אין לו ממד במציות, וקראו קו ירוק מצד שני דברים, האחד מצד שתוף השם להיות כי תיבת ירוק הוא י"ו ר"ק, י"ו הוא הנקודה והקו, ור"ק הוא הריקות שאין בה ממדש בעודן נקודה וקו מחשבית ואף כי ר"ק הוא מורה לנו השטח בעוד שהוא מרחק מוגבל בלא גשם, והנה גילה לנו במלות ירוק על כל שלשה דברים אשר יקדימו למציאות גשם, והשני במלת ירוק כי הוא הצבע הממוצע בין הלבן והשחור, וידוע שאמרו שהתורה היתה כתובה לפני הקדוש ברוך הוא באש שחורה על גבי אש לבנה, הנה אחר בריאות האותיות מיוחס להם צבע השחור. אמנם, בהעדרן לגמרי מיוחס לבן הלבן, ולכן כאשר עלה במחשבה לבראות האותיות מענין הנקודה והקו שרצה לומר המצוע בין העדר האות ומציאתו, כי כל מחשבה להמציא איזה פעולה אותה המחשבה היא באמצע בין ההעדר שקודם למחשבה ובין הפעולה שתא לפעול מכח המחשבה, ועל כן יוחס לו הירוק ונוכל עוד לומר בהיות כי האותיות גם כן נמצאות בעולם והם מכלל הברואים בעולם ולא קדם להם רק הנקובה והקו, כי במציאות שטח מיד נמצא כדמות ו' במחשבה, על כן אמרו שהתורה דבמה אלפים שנה לבריאות עולם, כי הנקודה והקו שקדמו הם שני אלפים מלשון (איוב ל"ג) ואאלפך חכמה, כי גם הן צריכין למוד והתבוננות גדול, ואחר שנתבאר הענין נאמר שזהו מה שנאמר ביעקב ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו, ודרשו ז"ל שאלו האבנים נעשו אבן אחת כמו שנאמר ויקח האבן וגו', ודרשו גם כן שהיו האבנים מריבות זו עם זו, כל אלץ אומרת עלי יניח צדיק את ראשו כו', ודרשו ז"ל גם כן שמזה האבן נעשה אבן שתייה שעליו הושתת העולם, ועליו ההיכל עומד כדאיתא בפרקי רבי אליעזר ובכמה מדרשות ודרשו גם כן כי יעקב אמר אם יהיו האבנים לאחד יתייחד שם הקדוש ברוך הוא עלי וכו' וכל זה מורה לנו כוונת הענין כי לקח מאבני המקום והם חלקי החכמות ותמונת האותיות וציורן הנקראים אבנים שהיו בידו מקובלים הצריכים להקדים אל העיון הזה הגדול, וישם אותם מראשותיו, והיו אבנים מרובים כי היו מתנגדים זה לזה חלקי החכמות אשר בידו, והם אבני המקום, וישכב במקום ההוא כי לא רצה להרוס לעלות אל השם, וכמו שנאמר במשה (שמות ג׳:ו׳) ויסתר משה פניו מהביט וגו', כן נאמר ביעקב, כי לקח חלקי חכמותיו ושם אותם מראשותיו, ושכב במקום ההוא כי ראה כי טוב לו לעמוד באותה עיון, וכמו שהזהיר על זה הרב המורה פרק שנים ושלשים חלק ראשון, כי במדרגה זו אדם נכנס בשלום ויוצא בשלום ואינו מטריד שכלו כאלישע אחר כמבואר שם ולזה דרשו ויפגע במקום מלמד שבקש לעבור ונעשה לו העולם ככותל, ולזה נאמר ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, אמר שבא לו חלום נבואיי והוא העזא שבא לו מלמעלה, וראה הסולם אשר מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, מאן מלאכי אלקים רבנן אשר עולין ויורדין בדרוש זה, וכמו שכתב הרב המורה חלק ראשון פרק אחד ושבעים, שבזאת השאלה פלוסופי הדורות חולקים בה מהיום שלש אלפים שנה אל זמנינו זה במה שנמצא בחבוריהן כו', ואמר עולים ויורדים, כי מי שהשיג האמת הוא מבני עלייה, ומי שלא השיגו הוא מכלל היורדים לבאר שחת.
שאל רבBookmarkShareCopy