וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
גבורות השם
כי כבר ביארו רבותינו ז"ל במדרש רבות בפרשת לך לך (מד, אותיות י, יב) "הן לי לא נתת זרע" (בראשית טו, ג), אמר רב שמואל בר יצחק, המזל דוחקני [ואומר לי] אברם אין מוליד. אמר [לו] הקב"ה, הן כדברך, אברם אין מוליד, אברהם מוליד. שרי לא תלד, שרה תלד. "ויוצא אותו החוצה" (שם פסוק ה), רבנן אמרי, נביא את, ואין אסטרגולית* את, שנאמר (בראשית כ, ז) "ועתה השב את אשת האיש כי נביא הוא". בימי ירמיה בקשו ישראל לבא לידי מדה זו, ולא הניח להם הקב"ה, שנאמר (ירמיה י, ב) "מאותות השמים אל תחתו", כבר אברהם אביכם בקש לבא לידי מדה זו, ולא הנחתי אותו*.