עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה׃
תורת העולה
ובא וראה איך שהשם יתעלה, נתן טעם הרבה מצות, שיהיו זכר ליציאת מצרים, ומה שארע במדבר, כמבואר בטעם, סוכות, ופסח ושאר מצות שבדומיהן, ואיך לא נחשוב שהיה מקצת מצות, זכר לענין בריאת העולם, ומה שנתהוה אז, שהוא יסוד התורה והאמונה. וכבר נאמר (בראשית לב לג) על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, להיות להם לזכרון תמיד ענין האבקו עם המלאך, ואיך לא נאמין שבאו מצות הרבה בתורה, להיות לזכרון עניני האדם, וקורותיו בתחלת הבריאה, ולכן נראה כי ענין הבגדים הוא מה שאמרנו אך בדרך שיתבאר.