בראשית לו:לא מחשבת ישראל: מורה נבוכים

יש כאן דברים שהם ׳סתרי תורה׳ גם כן, כבר נכשלו בהם רבים וצריך לבארם, והם – אלו הסיפורים אשר סופרו ב׳תורה׳ אשר יחשבו רבים שאין תועלת בזכרם – כספרו הסתעף המשפחות מן נוח ושמותם ומקומותם, וכן: ״בני שעיר החורי״ וסיפור ״המלכים אשר מלכו בארץ אדום״ וכיוצא בהם. וכבר ידעת אמרם ש׳מנשה הרשע׳ לא היה מרבה מושבותיו הפחותים רק בדקדוקי אלו המקומות – אמרו: ״היה יושב ודורש בהגדות של דופי, היה אומר לא היה לו למשה לכתוב אלא ׳ואחות לוטן תמנע וגו׳׳?״. ואני אודיעך כלל אחד, ואשוב אחר כן אל הפרטים כאשר עשיתי בטעמי ה׳מצוות׳.

וטעם ספרו ה״מלכים אשר מלכו בארץ אדום״ כי מכלל ה׳מצוות׳ – ״לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא״; ואלו המלכים אשר זכר אין אחד מהם מאדום – הלא תראה שהוא מיחס אותם ומיחס ארצותם פלוני ממקום פלוני ופלוני מפלוני. והקרוב אצלי – שהיו מנהגיהם ועניניהם מפורסמים – רצוני לומר: עניני ה׳מלכים׳ ההם אשר לאדום ושהם הכניעו ׳בני עשו׳ והשפילום; והזכירם האלוה בהם כאילו אמר בחנו באחיכם ׳בני עשו׳ שהיו מלכיהם פלוני ופלוני, ומעשיהם היו מפורסמים כי לא המליכה אומה איש שאינו מיחסה שלא ציער אותה צער גדול או קטן.