בראשית לח:ח מחשבת ישראל: גן נעול ומורה נבוכים

וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ לְאוֹנָ֔ן בֹּ֛א אֶל־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יךָ וְיַבֵּ֣ם אֹתָ֑הּ וְהָקֵ֥ם זֶ֖רַע לְאָחִֽיךָ׃

גן נעול

ואפשר כי מלת "הָפֵר" [הוא] ציווי כמו "וְהָקֵם זרע לאחיך" (בראשית לח, ח). ויצוה את האדם שיפר מחשבותיו באֵין סוד. ולא ישען גם על מחשבה שנדמה בעיניו שהיא טובה, ולא יעשה מעשה על פיה, לפי שבהיות האדם לבדו קרוב לטעות, כדרך שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות סג ע"ב) "חרב על הבדים ונואלו". על ת"ח היושבים בד בבד שהן נואלין ומתטפשין. ולכן ציוה שיפר מחשבות לבו ולא ישען על הסכמתו. אבל ברוב יועצים-חכמים המסכימים עמו תקום המחשבה שהסכים עליה. וכדרך שאמרה תורה "אחרי רבים להטות" (שמות כג, ב). ופירוש זה מתוקן. ומלת יועצים נזכר סתם לפי שהכונה על יועצים הדבר בחכמה, כדרך "יועץ וחכם חרשים", ועוד נדבר בזה בעז"ה.
שאל רבBookmarkShareCopy

מורה נבוכים

ואמנם טעם ה׳יבום׳ כתוב: כי היה מנהג קדום קודם ׳מתן תורה׳ והשאירתו התורה. וציותה לעשות ה׳חליצה׳ מפני שהמעשים ההם היו מגונים במנהגי הזמנים ההם, ואולי יברח מן הגנות ההיא ו׳ייבם׳ – מבואר הוא זה ב׳תורה׳: ״ככה יעשה לאיש וגו׳ ונקרא שמו בישראל וגו׳״.
שאל רבBookmarkShareCopy