בראשית ל:ל מחשבת ישראל: גן נעול, מורה נבוכים והגיונות אל עמי

כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר־הָיָ֨ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרֹ֣ץ לָרֹ֔ב וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֹתְךָ֖ לְרַגְלִ֑י וְעַתָּ֗ה מָתַ֛י אֶֽעֱשֶׂ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי׃

גן נעול

(משלי ג, י) "וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרוצו". פירוש, בשכר זה ימלאו אסמיך שבע. ומלת "אסמיך" על אוצרות התבואה. וזה נגד "ראשית דגנך". ומלת "יפרוצו" על הרבוי כמו (בראשית ל, ל) "ויפרוץ לרוב". כי הדבר המרובה פורץ הכותלים לצאת, וזה נגד "ראשית תירושך ויצהרך". ולפי שהלחם נתן לשובע, הזכיר אצלו "שבע". ובתירוש אין שביעה, הזכיר אצלו "יפרוצו". גם אמר "שבע" כדרך שכתוב בתורה (ויקרא כו, ה) "ואכלתם לחמכם לשובע". ואמרו קדמונינו ז"ל (רש"י בשם תורת כהנים) "אדם אוכל מעט והוא מתברך במעיו". וזה שהפריש תרומותיו כראוי תבא הברכה באסמיו, ויתוסף כח בתבואה שיאכלנה לשובע. וכן נאמר בתורה (דברים כח, ה) "יצו יי' אתך את הברכה באסמיך". וכן התירוש יתוסף בו כח גדול שיפרוץ היקב. וכל זה אחר האסיפה והאוצר. והבן:
שאל רבBookmarkShareCopy

מורה נבוכים

׳רגל׳ – שם משתתף. הוא שם לרגל בעל החיים ״רגל תחת רגל״. ויפול גם כן בענין ההמשך אחר הדבר: ״צא אתה וכל העם אשר ברגליך״ ענינו – הנמשכים אחריך. ויפול גם כן בענין הסבה ״ויברך יי אותך לרגלי״ – בסבתי – כלומר: בגללי – כי הענין אשר הוא בגלל דבר אחר, הדבר ההוא סבה לענין ההוא – וזה נעשה הרבה ״לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים״.
שאל רבBookmarkShareCopy

הגיונות אל עמי

״ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי״ (בראשית ל, ל).
שאל רבBookmarkShareCopy