בראשית מא:יא מחשבת ישראל: דרוש חדושי הלבנה

וַאֲנִי טֶרֶם וְקֹדֶם שֶׁאֶכָּנֵס בְּבֵאוּר מַאֲמָר שֶׁאַחֲרֵי זֶה, אֶחְשֹׁב לְהַמְלִיץ עַל הָעִנְיָן זֶה שֶׁכִּוְּנוּ לוֹ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמַּאֲמָר שֶׁהַלְּבָנָה נִכְנֶסֶת הָיְתָה בִּתְחוּמָהּ שֶׁל הַחַמָּה, בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא בַּחֲבַקּוּק ג׳ (יא), שֶׁאָמַר "שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה". וְעִם הֱיוֹת שֶׁאֵין בה״א מַפִּיק, וְגַם רַשִׁ״י פֵּרֵשׁ, בִּמְדוֹרֵיהֶן ^יחלדעת מפרשי התנ”ך מתפרש מקרא זה על הנס שאירע בימי יהושע שאמר שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון, ופירוש “זבולה” הוא מדור השמש והירח שעמדו במקומן על פי דברי הנביא, אולם רבינו מבאר כמה דיוקים וייתורים שבהמקרא שאומרים דרשני, ודורש באופן אחר בעניינו שהירח עמד בזבול (מקום וגבול) השמש וכו’., כָּל תֵּבָה שֶׁצְּרִיכָה למ״ד בִּתְחִלָּתָהּ הֵטִיל לָהּ ה״א בְּסוֹפָהּ, וּפֵרְשׁוּהָ עַל מִלְחֶמֶת גִבְעוֹן כְּתַרְגּוּמוֹ. עַד כָּאן. וְאַף הָרַדַ״ק כָּתַב, שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ בְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ כו׳ זְבֻלָה בַּשָּׁמַיִם, שֶׁהֵם זְבוּל וּמָעוֹן לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם", זְבֻלָה הַה״א נוֹסֶפֶת כְּה״א לַיְלָה, כִּי הַמִּלָּה מִלְּעֵיל. עַד כָּאן. וּכְלוֹמַר, שֶׁאֵין הה״א סִימָן הַנְּקֵבָה, שֶׁכֵּן לַיְלָה גַּם כֵּן לָשׁוֹן זָכָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַנַּחַלְמָה כו׳ בְּלַיְלָה אֶחָד". וְאִם כֵּן הַה״א נוֹסֶפֶת, מִכָּל מָקוֹם לְפִי דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשִׁים נִדְרָשִׁים הַנּוֹסָפוֹת גַּם כֵּן. וְכֵן יֵשׁ לְדַקְדֵּק, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ׳וְיָרֵחַ׳ בְּוא״ו, וְגַם הָיָה לוֹ לוֹמַר ׳עָמְדוּ׳. וְאַף שֶׁעָמַד יְכוֹלִין לִפָּתֵר כְּמוֹ "בָּנוֹת צָעֲדָה", שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר, כָּל אַחַת וְאַחַת. כָּךְ כָּאן, עָמַד כָּל אֶחָד מִשְּׁנַיִם אֵלּוּ. מִכָּל מָקוֹם יָכוֹל הַדּוֹרֵשׁ לִדְרוֹשׁ, לָמָּה לֹא כָּתַב עָמְדוּ. וְלָזֶה אֲנִי אוֹמֵר שֶׁ׳שֶּׁמֶשׁ׳ הָאָמוּר כָּאן, הוּא כְּמוֹ קְרִיאָה, לוֹמַר מַה שֶּׁאֵרַע בַּשֶּׁמֶשׁ. וְעִם הֱיוֹת שֶׁנִּמְצָא בַּכְּתוּבִים שֶׁמֶשׁ בִּלְשׁוֹן זָכָר, כְּמוֹ "הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא" "וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ", הִנֵּה כְּמוֹ כֵן נֶאֱמַר "אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו", "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה". עַד שֶׁקְּרָאָהּ הַכָּתוּב גַּם כֵּן בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה. וְיֹאמַר הַכָּתוּב שֶׁאֵרַע עִנְיָן בַּשֶּׁמֶשׁ, וְהוּא זֶה שֶׁהַיָּרֵחַ עָמַד זְבֻלָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, הַיְנוּ נִכְנַס בִּתְחוּמָהּ וּגְבוּל שֶׁלָּהּ.