וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
גן נעול
"הלא כתבתי לך שלשים במועצות ודעת" (משלי כב, כ). פירוש. לפניו אמר "הט אזנך ושמע דברי חכמים, ולבך תשית לדעתי" (כב, יז). ופרשנוהו בבית השני (חדר ד חלון יד) שצוה לשמוע חֻקי החכמה מן החכמים, גם אם הוא רב השכל ממלמדיו. כי החכמה לא תִּמָצֵא לאדם זולתי בשמיעה וקבלה. אבל הדברים העמוקים והנפלאות בסוד יראת ה' צריך האדם לקבל מפי הנבון ואיש הדעת שיבינהו במשל ובמליצה העמוקות והחתומות. ועל זה אמר "ולבך תשית לדעתי". ואלה העמוקות הם כלולות בדעת. וכמו שבארנו בבית הראשון (חדר א, חלונות א-ב), כי אין בעניניהם דבר והיפך-הדבר. ואמר לפרש "הלא כתבתי לך שלשים במועצות". הלא כתבתי בספר זה "שלשים" ודברים נכבדים בעניני החכמה, כי כל ספר משלי מלא מוסר-הַשְׂכֵּל להמתיק לבני האדם חֻקי חכמת השם, וכמו שכתוב בראשית משלי (א, ב) "לדעת חכמה ומוסר". ופרשנוהו בבית הראשון (תחילת פתיחת המחבר). ועל זה אמר "במועצות", כאומר נכבדות כתבתי לך בעניני המועצות האלהיות [אשר] יועץ בתורתו כך תעשה, וזה לא תעשה. כי בכל ענין מהם יש דרכים רבים, והשם ב"ה הסכים על דרך אחד מהם בחכמתו העליונה וצוה שינהגו בנו האדם על דרך זה מהם. כתבתי לך שלשים ונכבדות והם המדעות היקרות בסוד יראת ה' כבודו וגָדלו. ומלת "שלשים", כמו "ושלשים על כולו" (שמות יד, ז), וכן "השליש אשר המלך נשען על ידו" (מל"ב ז, ב), והם שרים נכבדים. וכן מאמרי הספר הזה נכבדים בחכמה. ולזה תאר מאמריו בתאר "נגידים", כמו "שִׁמְעוּ כי נגידים אדבר" (משלי ח, ו) והנָגִיד ידוע. ועוד אחשוב שבעבור כן תאר אותם במלת "שלשים", כי הוא למלך משנה גם שליש, כמו "במרכבת המשנה" (בראשית מא, מג), "משנה למלך" (אסתר י, ג), והמשנה נכבד מהשליש. והנה תורת ה' הוא המלך, כי פי המלך ה' צבאות דִבֵּר. וספר אלה הדברים כמו משנה, והוא מפרש דברי המלך, ולכן נקרא "משנה התורה", ובארנוהו בבית הראשון (חדר י חלון ח). ודברי הנביאים כמו שלשים המפרשים דברי המלך והמשנה. והמשנה אחד, והשלישים רבים, כמו "ושלישים על כולו" (שמות יד, ז), כי נביאים רבים הורו לישראל הדרך הישרה, ויבארו תעלומות התורה. ולפי שהספר הזה מלא מדברים נכבדים במועצות ודעת, על כן תִּלְמְדֶנוּ ותשית לבך לדעתי, ואז תקבל תועלת גדול לנפשך כמו שאמר בראש הספר "ישמע חכם ויוסיף לקח ונבון תחבולות יקנה" (משלי א, ה) ואמר "להודיעך קשט אמרי אמת, להשיב אמרים אמת לשולחיך" (משלי כב, כא), כלומר דברי התורה הן אמרי אמת, כדרך "תורת אמת היתה בפיהו" (מלאכי ב, ו), ובארנוהו בבית השני (חדר ד חלון יד), אבל הם עמוקות וקצרות, לא יֵרָאֶה תפארתם רק לבעלי האור והם אנשי הרוח העומדים בסוד ה' ולכן הם יפרשו תעלומות התורה וסודותיה, ויבינום לבני אדם, אז יִוָדַע להם תפארת התורה והמצוה. וזהו ה"קשט". ועל כן אמר שכתב השלשים האלו להודיע קשט אמרי התורה ושיוכל האדם להבין ולהשיב אמרים אמת לשולחיו, ומבואר למעלה. כך נראה בעיני, ולא אמרו כן מפרשי המקרא ז"ל.
מורה נבוכים
ודע, כי כלל הבהמות הנרכבות יקרא ׳מרכבה׳ – וזה נכפל הרבה: ״ויאסור יוסף מרכבתו״, ״במרכבת המשנה״, ״מרכבות פרעה״; והראיה על היות זה השם נופל על הרבה בהמות – אמרו: ״ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמישים ומאה״ – וזאת הראיה על היות שם ׳מרכבה׳ נופל על ארבעה מן הסוסים. ולזה אומר: כי כאשר נאמר, לפי מה שנאמר, ש׳כסא הכתוב׳ נושאות אותו ׳ארבע חיות׳, קראוהו ה׳חכמים ז״ל׳: ׳מרכבה׳ – לדמות ב׳מרכבה׳, אשר היא ארבעה אישים.