וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל־דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־הָ֣עֲגָל֔וֹת אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם׃
שמונה פרקים
ולא תרחיק היות חסרון קצת המידות ממעט ממדרגת הנבואה - שאנחנו מצינו קצת פחיתות המידות ימנעו הנבואה לגמרי, ככעס. אמרו: "כל הכועס, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו" (פסחים סו, ב). והביאו ראיה מאלישע שנסתלקה ממנו הנבואה כשכעס - עד שהסיר כעסו, והוא אמרו: "ועתה קחו לי מנגן" (מלכים-ב ג, טו). ובעבור האנחה והדאגה של יעקב אבינו ע"ה, כל ימי התאבלו על יוסף נסתלקה ממנו רוח הקודש, עד שנתבשר בחייו. אמר: "ותחי רוח יעקב אביהם" (בראשית מה, כז) ואמר המתרגם: "ושרת רוח נבואה על יעקב אבוהון". ולשון החכמים: "אין הנבואה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות אלא מתוך שמחה" (שבת ל, ב).