כָּל־הַ֠נֶּפֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַעֲקֹ֤ב מִצְרַ֙יְמָה֙ יֹצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ מִלְּבַ֖ד נְשֵׁ֣י בְנֵי־יַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ׃
דרוש חדושי הלבנה
אָמְנָם, הַסַּעַד לְהָבִיא עַל זֶה הַמַּאֲמָר שֶׁכָּךְ אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִרְאֶה לִי מְבֹאָר מִמַּה שֶּׁכְּבָר הִזְכַּרְתִּי מִדְרַשׁ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פט"ו ס"ס כז) שֶׁהֵבִיא בַּעַל הָעֲקֵדָה (שער ל"ז), הַמְמַשֵּׁל מְשַׁל הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ אֶל עֵשָׂו וְיַעֲקֹב. וּמֵעַתָּה חֲלוֹמוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁחָלַם "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (בראשית לז ט), שֶׁדְּחָאוֹ אָבִיו בְּאָמְרוֹ (שם י) "הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ", בְּחָשְׁבוֹ כִּי הוּא הַשֶּׁמֶשׁ וְאִמּוֹ הַיָּרֵחַ. וּלְפִי הַדֶּרֶךְ שֶׁל בַּעַל הַמַּאֲמָר שֶׁאָנוּ בוֹ, יִרְמֹז הַשֶּׁמֶשׁ אֶל עֵשָׂו וְכָל הַדּוֹמִים לוֹ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אַנְשֵׁי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלָיו לִשְׁבֹּר בָּר. וְאַל תַּרְחִיק אֲמָרַי שֶׁעֵשָׂו בִּכְלָלוֹ כָּל הַדּוֹמִים לוֹ, כִּי בְּוַדַּאי שֶׁהַתְּאוֹמִים הָאֵלּוּ יִכְלְלוּ כָּל אָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. שֶׁהֲרֵי אֵין פֵּרוּד בֵּין כָּל הָאָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אִם יַעֲקֹב לְבַדּוֹ. אֲבָל זוּלָתָם מִתְאַחֲדִים וְהָיוּ לַאֲחָדִים. וְעִם הֱיוֹת שֶׁבִּזְמַנִּים הַלָּלוּ נִמְצְאוּ הַפְרָשׁוֹת גַּם בֵּינֵיהֶם, הִנֵּה בִּזְמַן הַקּוֹדֵם, כָּל שֶׁכֵּן בִּזְמַן הָאָבוֹת מִיַּעֲקֹב וְאֵילָךְ, לֹא כֵן הָיָה. וְאִם כֵּן, נוּכַל לוֹמַר כְּשֶׁהַמַּאֲמָר אוֹמֵר "עֵשָׂו", שֶׁבִּכְלַל הַזֶּה יוּבְנוּ כָּל הַדּוֹמִים לוֹ. וְיִהְיֶה הַיָּרֵחַ שֶׁבַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל יוֹסֵף רוֹמֵז עַל יַעֲקֹב. וּלְפִי זֶה, אַף שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶת עִם דַּעְתּוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ״ן (בראשית שם), שֶׁדִּקְדֵּק מִדְּלָא נֶאֱמַר בְּבוֹא יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם 'מִלְּבַד נָשָׁיו', דִּשְׁמַע מִינָהּ שֶׁכְּבָר מֵתוּ בִּלְהָה וְזִלְפָּה, וְלֹא יַגִּיעַ מַרְאוֹת הַיָּרֵחַ אֶל בִּלְהָה, הִנֵּה יַגִּיעַ אֶל יַעֲקֹב עַצְמוֹ, וְנִתְקַיֵּם כָּל הַחֲלוֹם. וְאַף שֶׁיַּעֲקֹב אָמַר "הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ", כְּבָר יָדַע שֶׁיִּרְמֹז עַל עֵשָׂו וְעָלָיו, אֶלָּא שֶׁלְּהוֹצִיא מִלִּבָּן שֶׁל הָאַחִים אָמַר כֵּן, כְּדֵי שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יִמָּצֵא שֶׁאֵין בַּחֲלוֹם מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי אֵין אִמּוֹ קַיֶּמֶת. הִנֵּה, כְּבָר הִתְבָּאֵר שֶׁיַּעֲקֹב נִקְרָא עַל שְׁמָהּ, בַּמַּרְאֶה שֶׁל הַחֲלוֹם הַזֶּה.