בראשית מ:ז מחשבת ישראל: תפארת ישראל ומורה נבוכים

ובמדרש בארו בצד אחר מאיזה צד היה אפשר אל משה לבא במחיצת המלאכים וגם הוא נכון. אמרו (שמות רבה פ' כ"ח) כשעלה משה למרום בקשו מלאכים לדחותו מה עשה הקדוש ברוך הוא צר קלסתר פניו של משה כדמות אברהם אמר להם וכי אין אתם מתביישים וכי לא זה הוא שאתם אכלתם בביתו שנאמר (תהלים ס') עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם בשביל אותו שנקרא אדם שנאמר האדם הגדול בענקים ע"כ. בארו שהבדל והפרש יש בין עליונים לתחתונים ולא היה ראוי שיבא האדם במחיצת עליונים, וכאשר קבל משה התורה אי אפשר שלא בא למחיצת המלאכים כמו שהתבאר, אבל יש צדיקים והם נוטים אל המלאכים ומצד הזה בא במחיצת העליונים. כי העליונים הם הטוב ורחוקים מן הרע, ומדת אברהם שהיה גומל חסד היה בו ביותר מדת הטוב. וזה שאמר שעשה קלסתר פניו כדמות אברהם, כי למי שיש בו מדה זאת יש לו פנים מיוחדים והוא פני הטוב, הפך מי שיש בו הרע נכר הרע בפניו גם כן דכתיב (שמואל א' א') ופניה לא היו לה עוד ונאמר (בראשית מ') מדוע פניכם רעים, ולכך מי שיש בו מדת הטוב הוא הפך זה שפניו טובים, ולכך אמר שנעשה פניו כדמות פניו של אברהם שהיה מדתו הטוב והיו לו פנים מיוחדים בטוב וכך היה למשה. וזה שאמר וכי לא אתם מתביישים לא זה הוא שירדתם לביתו ואכלתם אצלו, כי בשביל גודל מדרגת הטוב שהיה באברהם כדוגמתם עד שהמלאכים באו לביתו והיו נמשכים אחר מדרגת אברהם, ולכך אמר כי משה נתלבש עתה במדת אברהם אביו ויש לבן כח אביו כאשר היה צריך לו משה, ומזה הצד היה בא משה במחיצת המלאכים:

׳פנים׳ – שם משתתף, ורוב שתופו – על צד ההשאלה. הוא – שם הפנים מכל חי: ״ונהפכו כל פנים לירקון״, ״מדוע פניכם רעים?״ – וזה הרבה.