וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָֽעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃
אגרות צפון
הדור החדש, אשר עליו היה להכיר ולדעת ולהתבונן בחרדת קדש, כי ה' הוא אדון שופט ומושיע, שכח עוד מעט את הלמוד הזה. — על האדמה אשר נתנה לו למנה מחדש, חפץ האדם להתנשא בגאותו עוד הפעם לאדון ומושל עליה. בכחו אשר הכניע בו את הטבע, האמין כי גם מבלעדי ה' יוכל לכונן את קיומו; — מני אז תחל תולדות בני אדם (געשיכטע). ה' לא רצה עוד להכות את כל חי ולמחות את האדם מעל פני האדמה, רק לגדלו ולחנכו ללמד את כל משפחות האדם דעת אלקים ודעת עצמו, ע"י הנסיון (ערפאהרונג). - אל מדרגת משחתי הדור הרע, אשר בגללו הביא ה' מבול על הארץ, לא יגיעו עוד לעולם כל משפחות האדם יחד, יען ה' גזר אומר כי בני האדם יהיו מפוזרים ומפורדים בתבל, ורק לאט יתפשט האדם על פני הארץ ולא יהיה משפחה אחת, רק משפחות האדמה, כי אז בהשחת האחת בקצה הארץ האחד, לא תגע במהרה לרעה ברעותה הטובה ממנה בקצהו השני, ולא תשחית את כללות האדם. — מפוזר ומפורד יהיה, למען יחדש האדם כנשר נעוריו ע"י עצמו, ושבט האנשים אשר נחלש ממרוצתו אחרי דמיוני ותעתועי האדם והנהו בכל רע, יפנה מקום לשבט החזק ממנו ואשר כחו חדש עמדו.
גבורות השם
ובמדרש רבות (ב"ר פח, ה), "וכוס פרעה בידי" (בראשית מ, יא), מכאן קבעו חכמים ארבע כוסות של ליל פסח. רבי הונא בשם רבי בנאי, כנגד ארבע לשונות של גאולה וכו'. רבי שמואל בר בר נחמני אמר, כנגד ארבע כוסות שנאמרו כאן*, שנאמר (שם) "וכוס פרעה בידי", "ואשחט אותם אל כוס פרעה" (שם), "ואתן את הכוס על כף פרעה" (שם), "ונתת כוס פרעה בידו" (שם פסוק יג). רבי לוי אומר, כנגד ארבע מלכיות. רבי יהושע בן לוי אומר, כנגד ארבע כוסות של תרעלה שעתיד הקב"ה להשקות את אומות העולם*, שנאמר (ירמיה כה, טו) "כי כה אמר ה' אלקי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת", (ירמיה נא, ז) "כוס זהב בבל ביד ה'" (-כי כוס ביד ה'-), (תהלים יא, ו) "ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם". וכנגדן הקב"ה משקה את ישראל ארבע כוסות של ישועה לעתיד [לבא, שנאמר] (תהלים טז, ה) "ה' מנת חלקי וכוסי", (תהלים כג, ה) "דשנת בשמן ראשי כוסי רויה", (תהלים קטז, יג) "כוס ישועות אשא". 'כוס ישועה' לא נאמר, אלא "כוס ישועות", אחד לימות המשיח, ואחד לימות גוג ומגוג, עד כאן.