דברי הימים ב כה:טז מחשבת ישראל: גן נעול

וַיְהִ֣י ׀ בְּדַבְּר֣וֹ אֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַלְיוֹעֵ֤ץ לַמֶּ֙לֶךְ֙ נְתַנּ֔וּךָ חֲדַל־לְךָ֖ לָ֣מָּה יַכּ֑וּךָ וַיֶּחְדַּ֣ל הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יָעַ֤ץ אֱלֹהִים֙ לְהַשְׁחִיתֶ֔ךָ כִּֽי־עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וְלֹ֥א שָׁמַ֖עְתָּ לַעֲצָתִֽי׃ (פ)

גן נעול

ותמצא בשם-דבר "עצה" חמשה מונחים על דבר-עצה במנהגים ישרים כפי החכמה. והן "להפר עצתם" (עזרא ד, ה). וכן עצת בוני היכל ה' (עזרא י, ג). "הביאי עצה" (ישעיה טז, ג) הנאמר על מואב. "כעצת השרים והזקנים" (עזרא י, ח). "ועצת שלום תהיה בין שניהם" (זכריה ו, יג). "ולא שמעת לעצתי" (דהי"ב כה, טז).
שאל רבBookmarkShareCopy

גן נעול

"מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה" (מל"א יב, ט). פירוש. גם את הילדים שאל שיגידו לו איך הם נסכמים בענין זה, וגם פה היה ראוי לומר בקל "מה אתם יועצים", כי גם מהם שאל עצה כדת מה לעשות, כי הכתוב מעיד על זה באמרו "וַיִוָעַץ את הילדים אשר גדלו אתו" ובהסמך פה מלת "את" מורה שבקש לקחת מפיהם עצה כמבואר (בחלון זה). ואולם אמר "נועצים" בנפעל בגאות לבו שאינו צריך לעצתם, וכמו שבארנו אצל הזקנים. ועתה ראה מה בין תשובת הזקנים לתשובת הילדים. כי הזקנים בעלי החכמה והמוסר השיבו כדרך ששאל – כי לפי שלא אמר "איך אתם יועצים" גלה דעתו שאין כונתו שיתנו לו עצה ושיעשה כעצתם. רק שיגידו לו מה משפט לבם במקרה כזה. על כן השיבו "אם היום תהיה עבד לעם הזה וגו' והיו לך עבדים כל הימים" (יב, ז), כאומרים לפי דעתנו אם חפץ המלך להיות עבד לעם יום זה לבדו, יהיו הם לך עבדים כל הימים. ולא החליטו שיעשה כן; כי לא אמרו "הֶיֵה עבד לעם הזה היום", או "כה תאמר לעם הזה". כי לא בקש זאת מידם ולא נתן אותם יועצים כדרך "הליועץ המלך נתנוך?" (דהי"ב כה, טז). אבל הילדים בגאותם ענו בהחלט "כה תאמר לעם הזה אשר דברו וגו' כה תדבר אליהם קטני עצה ממתני אבי" (יב, י). הנה יעצוהו בהחלט שיעשה כעצתם, כאילו נתן אותם ליועצים לו. ובכל זאת היתה מִסִכְלוּת רחבעם שישרו בעיניו דברי הילדים מדברי הזקנים שהיו דברי טעם, כי היתה סבה מאת ה' כמבואר למעלה (חדר ד חלון ח), והבן.
שאל רבBookmarkShareCopy

גן נעול

"ויאמר לו היועץ למלך נתנוך? חֲדַל לך, למה יַכּוּךָ?" (דהי"ב כה, טז). פירושו. הכתוב הזה נאמר אצל אמציה מלך יהודה שהכה את בני אדום. ואחר שגבר עליהם הביא אליליהם ליהודה, לפניהם ישתחוה ולהם יקטר. ונאמר "ויחר אף יי' באמציהו, וישלח אליו נביא ויאמר לו 'למה דרשת את אלהי העם אשר לא הצילו את עמו מידיך?'". ועל זה השיב לו "הליועץ למלך נתנוך?". והנה הנביא דבר בדבר ה', לא מחכמתו. ובתורה נאמר "והיה האיש אשר לא ישמע אל דברַי אשר ידבר בשמי, אנכי אדרוש מעמו" (דברים יח, יט). ותבין כי אמציהו חטא חטאה גדולה בתשובתו שהשיב לנביא, מלבד החטא עצמו שעבד לאלילים. כי השוה דברי הנביא לדברי יועץ. והוא האיש שהוקם להודיע לעם משפט מעשה התורות והחֻקים, כדת מה יעשו ישראל. ואין ספק שהיה הנביא הזה יועץ לעם, כי הנביאים הם חכמי לב ומורי הוראות בישראל. ולכן אמר אמציהו בגאותו "הליועץ למלך נתנוך?". כלומר אתה יועץ לעם, ומי נתנך יועץ למלך להגיד לו מה יעשה? ופסוק זה ראיה לדברינו (חלון כ"א) שלא יפול תאר "יועץ" זולתי על בעל העצה שאחרים נשאלין בו ומבקשים ממנו עצות. ו"יועץ" הנזכר בכתוב זה סתם ענינו יועץ בחכמה, כי יעצו בדרכי התורה, כדרך "ויהונתן דוד דויד יועץ". ועוד ידובר בענין זה.
שאל רבBookmarkShareCopy