וַיִּֽהְי֤וּ מַלְעִבִים֙ בְּמַלְאֲכֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים וּבוֹזִ֣ים דְּבָרָ֔יו וּמִֽתַּעְתְּעִ֖ים בִּנְבִאָ֑יו עַ֠ד עֲל֧וֹת חֲמַת־יְהוָ֛ה בְּעַמּ֖וֹ עַד־לְאֵ֥ין מַרְפֵּֽא׃
גן נעול
(ישעיה ה, כא) "הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים". פירוש הוי ואבוי על הרשעים העוזבים דרכי יושר בעבור שהן חכמים בעיניהם. והם מלעיגים על התורה, ומלעיבים במלאכי אלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו.1דברי הימים ב לו, טז ויותר מהם, אלו שהן "נבונים נגד פניהם", והם מעיזים להכחיש בטענות ונצוחיים יסודות המדע הנטועים בנפש. ואינו מדבר על הרשעים והפושעים העוברים מדרך התאוה ומרשע הלב. כי הם בעת ההשקט יודעים פשעיהם. אבל החכמים בעיניהם שמחים וששים בפעולתם החשוכה, כי הם מתארים דרכיהם בדרכי חכמה. ועל כן בפסוק שלפניו אמר (ישעיה ה, כ) "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שָׂמִים חשך לאור ואור לחשך, שָׂמִים מר למתוק ומתוק למר". ביאר שהוא מוכיח לאנשי משחית המלעיגים על תורת השם וחולקים על האמת. ואלו הם שתֵּאֵר "חכמים בעיניהם", וכנגדם אמר "שָׂמִים מר למתוק ומתוק למר". ביאר שהוא מוכיח לאנשי משחית המלעיגים על תורת השם וחולקים על האמת. והכת האחרת המהבילים בטענות ונצוחים, תאר "נגד פניהם נבונים", וכנגדו אמר "שָׂמִים חושך לאור ואור לחשך". וטעם המליצות האלו יתברר בספר "מעין גנים" בעז"ה. וכבר אמרנו (חלון ו') כי כת זאת הם משחיתים, ומנאצים השם. וזהו שאמר (ה, כד) "כי מאסו את תורת יי' צבאות ואת אִמְרַת קדוש ישראל נאצו". וכדרך (ישעיה א, ד) "בנים משחיתים עזבו את יי' נאצו את קדוש ישראל" המבואר למעלה. וכן בארנו (שם) שהם נכונים לשפטים גדולים באף ובחכמה. וזהו שאמר (ה, כה) "על כן חרה אף יי' בעמו וגו' בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה". וכל הענין הנאמר שם להפליג בעונשם המר על עונם:
נתיבות עולם
וכמו שגדול שכרו מי שמקרב תלמיד חכם ומכבדו, מזה תדע גודל* העונש אשר נוגע בכבודו. ובפרק כל כתבי (שבת קיט:), אמר רב יהודה, לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים, שנאמר (דהי"ב לו, טז) "ויהיו מלעיבים במלאכי אלקים ומבזין דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' עד אין מרפא". מאי "עד אין מרפא", אמר רב יהודה, כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו. אמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב (דהי"א טז, כב) "אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו", "במשיחי" אלו תינוקות של בית רבן, "ובנביאי אל תרעו" אלו תלמידי חכמים.
בית אלהים
ונרחיב יותר בשאלה הזו, והוא מה שמחזק האל ית' לב הרשעים הגמורים ואינו מניחם לעשות תשובה, וכמו שאמר לישעיהו (ו') השמן לב העם הזה וגו', וכתיב (דה"ב ל"ו) ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים וגו' עד כלות חמת ה' בהם עד לאין מרפא, והיא רפואת התשובה, וכן בפרעה כתיב (שמות ד') ואני אחזק את לבו וגו', ובסיחון (דברים ב') כי הקשה ה' אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו וגו', ובכנענים (יהושע י"א) כי מאת ה' היתה לחזק את לבם וגו', ובישראל בימי אליהו (מ"א י"ח) ואתה הסבות את לבם אחורנית, כלומר שמנע מהם דרכי התשובה, וכמו שהביא הרב ז"ל פ"ו מהלכות תשובה.