דברים ד:יז מחשבת ישראל: מורה נבוכים

יחשב שענין ׳תמונה׳ ותבנית׳ בלשון העברי – אחד ואינו כן. וזה כי ׳תבנית׳ – שם נגזר מן ׳בנה׳ וענינו – בנין הדבר ותכונתו – רצוני לומר: תארו כריבוע והעיגול והשלוש וזולתם מן התארים. אמר ״את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו״ ואמר בתבניתם אשר אתה מראה בהר״, ״תבנית כל צפור״, ״תבנית יד״, ״תבנית האולם״ – כל זה תואר. ולזה לא הפיל לשון העברים אלו המילות בתארים נתלים באלוה בשום פנים.

׳כנף׳ – שם משותף, ורוב שתופו מצד ההשאלה. הנחתו הראשונה – לכנפי בעל החיים הפורח: ״כל צפור כל כנף״, ״כל צפור כנף אשר תעוף בשמים״.