דברים ה:כ מחשבת ישראל: מורה נבוכים ותפארת ישראל

וממה שצריך שתדעהו – כי היסודות הארבע אשר אמרנו ששם ׳ארץ׳ הראשון יורה עליהם נזכרו תחלה אחר השמים. שהוא זכר ׳ארץ׳ הראשון יורה עליהם נזכרו תחילה אחר השמים. שהוא זכר ׳ארץ׳ ו׳מים׳ ו׳רוח׳ ו׳חושך׳ – ו׳חושך׳ הוא האש היסודית – לא תחשוב זולת זה – אמר ״ודבריו שמעת מתוך האש״ ואמר: ״כשמעכם את הקול מתוך החושך״; ואמר: ״כל חושך טמון לצפוניו – תאכלהו אש לא נופח״; – ואמנם נקראה האש היסודית בזה השם להיותה בלתי מאירה אבל ספיריית – שאילו היתה האש היסודית מאירה היינו רואים האויר כולו בלילה מתלהב אש.

יתבאר לי שב׳מעמד הר סיני׳ לא היה כל המגיע למשה מגיע לכל ׳ישראל׳ אבל הדיבור – למשה לבדו. ולזה בא סיפור ׳עשר הדברות׳ כולו – סיפור היחיד הנפרד, והוא ע״ה, ירד לתחתית ההר ויגד לבני אדם מה ששמע – אמרה ה׳תורה׳: ״אנכי עומד בין יי וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר יי״; ואמר גם כן ״משה ידבר והאלהים יעננו בקול״ – ובבאור אמרו ב׳מכילתא׳ כי ׳כל דיבור ודיבור׳ היה משיבו להם כמו ששמע; וכתוב ב׳תורה׳ גם כן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגו׳״ – מורה כי הדיבור היה לו והם ישמעו הקול ההוא העצום. לא הבדל הדברים; ועל שמע הקול ההוא העצום אמר ״כשמעכם את הקול״ אמר ״קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול״ – ולא אמר: ׳דברים אתם שומעים׳; וכל מה שבא משמע הדברים, אמנם הנרצה בו שמע ה׳קול׳ ומשה הוא אשר ישמע הדברים ויספרם להם. זהו הנראה מן ה׳תורה׳ ומרוב דברי ה׳חכמים ז״ל׳.

ועם כל מה שזכרו גם כן מן הענין ההוא היוצא מן הכתובים ודברי ה׳חכמים׳ הוא – שלא שמעו כל ׳ישראל׳ ב׳מעמד׳ ההוא אלא ׳קול׳ אחד לבד פעם אחת, והוא ה׳קול׳ אשר השיג משה וכל ׳ישראל׳ ממנו ׳אנכי׳ ו׳לא יהיה לך׳ והשמיעו להם משה בדברו בהבדל אותיות נשמעות. וכבר זכרו ה׳חכמים׳ זה וסמכוהו לאמרו: ״אחת דיבר אלהים שתים זו שמעתי״ – ובארו בראש ׳מדרש חזית׳ שהם לא שמעו ׳קול׳ אחר מאיתו ית׳ וכתוב ב׳תורה׳: ״קול גדול ולא יסף״. ואחר שמוע ה׳קול׳ ההוא הראשון היה מה שנזכר מיראתם מן הענין ופחדם הגדול, מה שסופר מאמרם : ״ותאמרו הן הראנו יי וגו׳ ועתה למה נמות וגו׳? קרב אתה ושמע וגו׳״ ובא הוא הנכבד מכל נולד שנית וקיבל שאר ה׳דברות׳ אחת אחת וירד למטה להר וישמיעם אותם במראה ההוא הגדול; והם יראו האש וישמעו הקולות – רצוני לומר: הקולות ההם אשר הם ׳קולות וברקים׳ כרעם ו׳קול שופר חזק׳; וכל מה שתמצאהו מזכרון שמע ׳קולות׳ רבים כמו שאמר ״וכל העם רואים את הקולות וגו׳״ אמנם הוא ׳קול שופר׳ ורעמים וכיוצא בהם. אמנם ׳קול יי׳ – רצוני לומר: הקול הנברא אשר ממנו הובן ה׳דבור׳ – לא שמעוהו אלא פעם אחת לבד – כמו שאמרה ה׳תורה׳ וכמו שבארו ה׳חכמים׳ במקום אשר העירותיך עליו, והוא ה׳קול׳ אשר ׳יצאה נשמתן בשמעו׳ והשיגו בו ׳שתי הדברות הראשונות׳.