דברים ו:ח מחשבת ישראל: חובות הלבבות, באר הגולה, דרוש והגיונות אל עמי

וְיִלְמַד מִמָּה שֶׁצִּוָּה בּוֹ הָאֵל אֶת הַמֶּלֶךְ בְּאָמְרוֹ (דברים יז) וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר וְגוֹ׳ וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו וְגוֹ׳ וְאָמַר (יהושע א) לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְגוֹ׳ וְאָמַר (דברים ו) וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וְגוֹ׳ וְאָמַר וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְגוֹ׳ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ. וְחִזֵּק הָעִנְיָן בַּצִּיצִית בְּאָמְרוֹ (במדבר טו) וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִית וְאָמַר (שם) לְמַעַן תִּזְכְּרוּ.

וכדי שתדע ענין התפילין האלו, והם הכבוד שיש לו מן הנמצאים. דע, כי התפילין אשר המצוה הזאת נתן השם יתברך לישראל (דברים ו, ח), הוא מפני שיש בישראל מעלה מיוחדת מצד שהוא יתברך שמו נקרא עליהם. והוא יתברך יחיד באלקותו, כמו שכתוב בתפילין (מנחות לד:) "שמע ישראל וגו'" (דברים ו, ד). והוא כל יכול, כדכתיב יציאת מצרים בתפילין, המורה על יכולתו. ושלימות מעלת הקב"ה היא תפארת לבנים, כדכתיב (משלי יז, ו) "עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם", שהבנים מתפארים במעלת אבותם. ונקראו 'פאר', כי ראוי שיהיו ישראל מתפארים ומתרוממים במעלת וברוממות השם יתברך. והתפילין הם על האדם על הראש, כי הראש שבו השכל, וזה מורה על המהות, כי המהות הוא שכלי. ועל היד (דברים ו, ח), המורה על המציאות בפעל, כי היד מורה על כח הפועל. ומצד אלו שני דברים שם ה' נקרא עליהם; הן על מהות שלהם, שהוא משובח בתכלית השבח, לכך נקרא שם ה' עליהם. הן על המציאות בפעל נקרא שם ה'.

וְהַחֲמִשָּׁה הַגַּשְׁמִיִּים תְּחִלָּתָם וְשִׁנַּנְתָּם וְהַשֵּׁנִי וְדִבַּרְתָּ בָּם וְהַשְּׁלִישִׁי וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת וְגוֹ׳ וְהָרְבִיעִי וְהָיוּ לְטוֹטָפוֹת וְגוֹ׳ וְהַחֲמִישִׁי וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת וְגוֹ׳.