דברים ז:ב מחשבת ישראל: שיעורים בגמרא - שמיטה ונתיבות עולם

איסור 'לֹא תְחָנֵּם', המופיע בספר דברים (ז', ב) בהקשר של כיבוש הארץ, התפרש על ידי חז"ל ככולל בתוכו שלושה איסורים: 'לא תתן להם חנייה בקרקע', 'לא תתן להם חן', 'לא תתן להם מתנת חנם'.³⁰⁵עבודה זרה כ ע"א. הרמב"ם הביא דין זה בהלכות עבודה זרה. נפתח את הדיון בדבריו, אליהם מתייחסים הראי"ה והחזו"א:

ואמר עוד שם (שבת קיט:), אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה, כך מקובלני מאבותי, ואמרי לה* מאבותיך, כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן, מחריבים אותה. רבינא אמר, מחרימין אותה. ודבר זה נמשך אל מה שאמר לפני זה (שם) כי העולם קיים בשביל תינוקות של בית רבן. ומפני כך התורה של תינוקות של בית רבן היא מוכרחת, שהעולם מתקיים על התורה כמו זאת, ומפני כך תורה כמו זאת היא מוכרחת. לכך אם אין בעיר תינוקות של בית רבן, מחריבין אותה. שכל דבר שהוא הכרחי להיות, אם אין נמצא אותו דבר הכרחי, דבר זה נקרא חורבן. ולמאן דאמר 'מחרימין אותה', החרם הוא יותר מן החורבה, שבחרם עושה את הדבר העדר גמור, וזהו* לשון חרם בכל מקום, "החרם תחרם" (דברים ז, ב). וכל זה כי הדבר שהוא בחיוב ובמדת הדין, אם אין נמצא אותו הדבר, פוגע בו מדת הדין להחריב או להחרים אותה.